אוסמו ונסקה מנצח על סימפוניה מס' 5 מאת סיבליוס

אוסמו ונסקה

תאריך

12.3.2020

יום חמישי 20:00

אולם

אודיטוריום

מיקום

מרכז ברוך ורות רפפורט לאמנות ותרבות, חיפה

מיקום

מרכז ברוך ורות רפפורט לאמנות ותרבות, חיפה

אולם

אודיטוריום

אמנים

אוסמו ונסקה, מנצח וקלרניתן 

תכנית האירוע

באך-סקרובצ’בסקי: טוקטה ופוגה ב-רה מינור
מוצרט: קונצ’רטו לקלרנית
סיבליוס: סימפוניה מס’ 5

מידע על האירוע

הפילהרמונית שמחה לארח שוב את המנצח הפיני אוסמו ונסקה, שזכה לביקורות מצוינות בביקוריו הקודמים.

לאור הנחיות משרד הבריאות, האוסרות באופן גורף על אזרחים זרים המגיעים ממדינות מסוימות להיכנס לישראל, נבצר מנגן כלי ההקשה מרטין גרובינגר להגיע לארץ, ולכן לא יוכל לקחת חלק בקונצרטים הקרובים (11-14.3).
הקונצרטים יתקיימו כמתוכנן, ובמקום קונצ'רטו לכלי נקישה מאת אהו, נבצע את הקונצ'רטו לקלרנית מאת מוצרט, עם אוסמו ונסקה כסולן וכמנצח.

באך-סקרובצ’בסקי: טוקטה ופוגה ב-רה מינור

אחת ההמצאות המטרידות בתקופת הצנע הייתה תחליפי המזון “חצילים בטעם כבד” “צימקאו בטעם שוקולד”, ציקוריה ועוד. המקבילה המוזיקלית למזון המעובד (תרתי משמע) הזה היא הטוקטה ופוגה ב-רה מינור מאת באך “בטעם ריכרד שטראוס”. “כה אמר באכאטוסטרה”? חצוצרות וטרומבונים, טימפני ואשדות של קונטרבסים (מה שנקרא בשפה רהוטה “עושר צבעים”) צובעים את הקונטרפונקט המתוחכם של באך בצבעי טכניקולור. ואולי את “האשמה” (או את ההנאה הזו, תלוי בזווית הראייה והשמיעה) על כתיבת העיבוד הזה אפשר באמת לייחס לעולם הקולנוע. היה זה לאופולד סטוקובסקי, מנצח חשוב, מנהל מוזיקלי משפיע ואיש עם חושים מפותחים לשבירת מחיצות סגנוניות שהביא לעולם את העיבוד המפורסם לטוקטה הזו בפס הקול לסרטו של וולט דיסני – “פנטזיה”. מה גרם לסטניסלב סקרובצ’בסקי, מנצח נפלא, מלחין משמעותי, אמן, שבשנים שאחרי המלחמה ריכז בפריז את “קבוצת זודיאק” האוונגרדית, לייצר דווקא את העיבוד הזה? יתכן שההזמנה שקיבל מגאורג סל לנצח על תזמורת קליבלנד בשנות השישים עוררה אצלו את הצורך להתהדר ברפרטואר ייחודי משלו, ואולי, רק אולי, היצירה הזו מבטאת תפיסה סגנונית הקוראת תגר על ה”אובייקטיביות” הביצועית של יצירות באך. כך או כך מיקומה של היצירה הזו בקונצרט שכולל גם בכורה של קונצ’רטו לכלי נקישה וסימפוניה מאוחרת של סיבליוס יוצר הקשר מעניין למחשבה על מצלולים – בכלל, ובפרט ביצירה הזאת.

סיבליוס: סימפוניה מס’ 5

כתיבת סימפוניה איננה תמיד מלאכה קלה. אנחנו מכירים היטב את חבלי הלידה של הסימפוניה הראשונה של ברהמס, את הטיוטות הרבות שכתב בטהובן כשנאבק עם המוזה בעת כתיבת הסימפוניות שלו, את השכתובים הרבים שביצע מהלר בסימפוניות שלו עד שהגיע לתוצאה שסיפקה אותו, אבל נדמה שאפילו בעולמם הסוער של המלחינים הסימפוניים, סיפורה של הסימפוניה החמישית של סיבליוס הוא יוצא דופן במידה רבה.

כי לסימפוניה הזו נכתבו (ובוצעו למעשה) שלוש גרסאות שונות. הגרסה הראשונה בוצעה ביום הולדתו החמישים של המלחין (8 בדצמבר, 1915), השנייה בוצעה שנה לאחר מכן (ב-8 בדצמבר, 1916) והגרסה הסופית, שאותה נשמע בסדרה זו, בוצעה לראשונה ב-24 בנובמבר, 1919). מעניינים בהקשר זה דבריו של אוסמה ונסקה, שאמר בשנת 1998: “התחלתי להבין את הסימפוניה החמישית טוב יותר אחרי שניצחתי על הגרסה הראשונה, בסיום הביצוע התרגשתי עד דמעות. יש משהו מזכך ביצירה הזו, אני מרגיש שאני, האדם הקטן ביקום העמוק והגדול הזה זוכה ביצירה הזו לנחמה ולהדרכה.” מעניין שהמילים “עומק, יקום, קוסמוס” עולות כמעט בכל שיח הנוגע ליצירה הזו. יתכן ש”תת-ההכרה הקולקטיבי” הזה היה מניע בבחירה שעשתה רשת ה-BBC הבריטית ללוות את תמונות הנחיתה הראשונה על הירח בצלילים מתוך הסימפוניה הזו.

היצירה נכתבה בתקופה לא פשוטה: מלחמת העולם הראשונה צמצמה את יכולתם של גופים אירופיים להזמין לבצע ולשלם למלחינים על יצירות חדשות. ועדיין, מתוך המצוקה הזו מתגלים במכתביו של סיבליוס הבלחים של רגעים מלאי השראה: “האל פותח צוהר ומבעדו מנגנת תזמורת סימפונית את הסימפוניה החמישית שלי”.

בכלל, כתביו של סיבליוס משנות חיבור הסימפוניה מעידים על תנופה יצירתית שעלתה לפעמים על יכולתו של המלחין לארגן או אפילו לשבץ את החומרים שיצר. אנחנו יודעים שחלק מסוים מהסקיצות שנועדו לסימפוניה הזו מצא את דרכו אל הקונצ’רטו הנפלא לכינור, ורעיון אחר שנהגה ממש אז הגיע אל הסימפוניה השישית. כך או כך, הסימפוניה הזו המלאה ביופי ועומק, היא אחת הפופולריות ביצירותיו של סיבליוס, והפינאלה המרהיב שלה הוא עדות לאופן שבו גם בתוככי המאה העשרים, האידיאלים הסימפוניים של יופי, עצמה הוד הדר והתרגשות יכולים להתקיים בניגוד כמעט מוחלט לנסיבות ההיסטוריות שבהם נוצרו.

כתיבה: פרופ’ עודד זהבי

טווח מחיר

משך האירוע

כשעתיים כולל הפסקה

משך האירוע

כשעתיים כולל הפסקה

טווח מחיר

עקבו אחרינו