ג’ושוע בל מנגן דבוז’ק

ג'ושוע בל

תאריך

25.6.2019

יום שלישי 20:00

אולם

אודיטוריום

מיקום

מרכז ברוך ורות רפפורט לאמנות ותרבות, חיפה

מיקום

מרכז ברוך ורות רפפורט לאמנות ותרבות, חיפה

אולם

אודיטוריום

אמנים

ג’ושוע בל מנגן דבוז’ק 

ג’ושוע בל, כנר 

תכנית האירוע

דבוז’ק: קונצ’רטו לכינור

בטהובן: סימפוניה מס’ 3 אופ’ 55 (“ארואיקה”)

מידע על האירוע

הכנר ג’ושוע בל בקונצ’רטו מאת דבוז’ק, תחת שרביטו של מאסטרו ג’נאנדראה נוזדה.

דבוז’ק: קונצ’רטו לכינור

לו רק היה אנטונין דבוז’ק צייתן יותר והיה צועד בדרך שהתוו לו הוריו, ייתכן שהעולם היה זוכה ב”נקניקי דבוז’ק” או ב”מעדני דבוז’ק” או אפילו ב”טורנדו” דבוז’אק. משפחת הקצבים הצ’כית הפסידה אולי יורש, אבל עולם המוזיקה זכה במלחין מחונן. כך או כך דבוז’ק היה אחד מאותם מלחינים שהיו אחראיים מספיק כדי לא להישען על ההלחנה בלבד, בעיקר בשלבים הראשונים של חייו. הוא למד לנגן בכינור, ובהמשך גם בוויולה, ואף הוביל את קבוצת הוויולות של התזמורת של התיאטרון הלאומי בפראג. כדרכם של מלחינים, הוא השתתף בתחרויות קומפוזיציה נושאות פרסים כספיים וזכה ארבע פעמים רצופות בפרס המוזיקה האוסטרי(Austrian State Music Prize) . על חבר השופטים בתחרות נמנו בין היתר אדווארד האנסליק, המבקר המוזיקלי החשוב של דורו ויוהנס ברהמס. היה זה ברהמס שהתלהב מהמוזיקה של דבוז’אק והכיר בינו לבין הכנר יוזף יואכים, שעודד את דבוז’ק לכתוב עבורו קונצ’רטו לכינור. דבוז’ק החל לכתוב את הקונצ’רטו ב-1879, הוא שלח לכנר המפורסם את כתב היד והלה החזיר לו אותו בליווי כמות נכבדה של הערות והצעות לשינוי. (הוא גם ציין שדבוז’ק בהחלט יודע לכתוב לכינור, אבל שיש דרכים אידיומטיות יותר להביא לידי ביטוי את כוונות המלחין. דבוז’ק ניגש לעבודה במרץ ובחודש מאי 1880 הודיע למוציא לאור שלו שהיצירה שוכתבה והיא מוכנה לצאת לדרכה. שורה של הערות נוספות שהציע יואכים לתפקיד הסולו מצאה את דרכה לגרסה הסופית של היצירה ויואכים גם ארגן “חזרת קריאה” של הקונצ’רטו בברלין בנובמבר 1882. יחד עם זאת, מעולם לא ביצע יואכים עצמו את הקונצ’רטו בפומבי.

מבין הקונצ’רטי הפחות ידועים לכינור, הקונצ’רטו ב-לה מינור של דבוז’ק הוא ללא ספק אחד היפים והמיוחדים, עשיר במלודיות רחבות, מצוייד בפרק שני לירי לתפארת ובפרק מסיים צ’כי באופיו. קשה להבין מדוע לא זכה הקונצ’רטו לפופולריות דומה לזו של הקונצ’רטו לצ’לו שלו (אם כי מזלו שפר עליו ביחס לקונצ’רטו לפסנתר של דבוז’ק שכמעט ולא מבוצע).

בטהובן: סימפוניה מס’ 3 (“ארואיקה”)

קשים הם חייו של מלחין מודרני!!! “אני מוכן לשלם כסף כדי שהסיוט הזה ייגמר” צעק אחד המאזינים בעת ביצוע הבכורה של היצירה החדשה, “מדוע היה חייב המלחין הזה להתאמץ כל כך להיות מקורי”? הקשה מבקר אחד; “קשה להאמין שאפילו חובבי מוזיקה מובהקים יוכלו להתמודד עם יצירה ארוכה כל כך” כתב מבקר אחר. השנה היא 1804, המלחין המותקף – לודוויג ואן בטהובן, והאירוע –  בכורת הסימפוניה השלישית “הארואיקה”. בין אם מדובר ביצירה של סטרווינסקי, של שנברג או של בטהובן, שינויים בסגנון ובצורה המקובלת תמיד עוררו מחלוקת, לשמחתנו, משפט ההיסטוריה הוא חכם וסובלני הרבה יותר.

אלא שבמידה רבה אפשר להבין גם את אלו שהתנגדו לסימפוניה הזו: היא שונה באופן מהותי מסימפוניות אחרות שכתבו היידן, מוצרט או אפילו בטהובן עצמו. היא מבשרת מבחינות רבות את התעוזה המבנית ואת המחשבה המוזיקלית פורצת הדרך שהיו מאז לסימן ההיכר של בטהובן, היא סימפוניה ארוכה מאוד (כחמישים דקות אורכה) בפרק הראשון מוצגים לא פחות משישה נושאים שונים (שהרצף שבו הם מובאים הוא עדות נוספת לגאונות של המלחין), מרש האבל בפרק השני גם הוא יוצא דופן שלא לדבר על הפרק הרביעי פורץ הדרך, המורכב מנושא וואריאציות, אלא שלמאזיני ביצוע הבכורה נשמעו כל החידושים האלו מוזרים, חריגים ולא מובנים. האמת חייבת להיאמר: פה ושם הבינו המבקרים גם ש”לא חסרים בסימפוניה הזו רגעים נפלאים המעידים על האנרגיות והכישרון של היוצר”, אבל התחושה בסופו של דבר היתה ש”מוטב לו לאדון בטהובן, לחזור לסגנון הסימפוני של יצירותיו הקודמות או של הספטט ב-מי במול או של החמישייה בדו שמשכה את תשומת לב הקהל בעבר”. זכינו כולנו – בטהובן לא הקשיב לעצות אלו.

טווח מחיר

130 - 430 ש"ח

משך האירוע

כשעה וחצי כולל הפסקה

משך האירוע

כשעה וחצי כולל הפסקה

טווח מחיר

130 - 430 ש"ח

עקבו אחרינו