זובין מהטה בג’ינס

זובין מהטה

תאריך

11.7.2019

יום חמישי 22:00

אולם

אולם הקונצרטים ע"ש לואי

מיקום

היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"א

מיקום

היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"א

אולם

אולם הקונצרטים ע"ש לואי

אמנים

זובין מהטה, מנצח 

כריסטופר באומן , אבובן

דניאל מזעקי, נגן בסון 

דוד רדזינסקי, כנר 

עמנואלֶה סילבסטרי, צ’לן 

גיא פלג, מנחה 

תכנית האירוע

ברוניסלב קפר: קונפטי

היידן: סינפוניה קונצ’רטנטה לכינור, לצ’לו, לאבוב ולבסון

בטהובן: סימפוניה מס’ 6 (“פסטורלית”)

מידע על האירוע

ברוניסלב קפר: קונפטי

 "קונפטי" הוא פרק מוזיקלי מהנה מתוך הפסקול של הקומדיה הרומנטית  "לנצח, אהובתי" Forever. Darling)  (1956), שביים אלכסנדר הול וכיכבו בו לוסיל בול, דסי ארנז וג'יימס מייסון. את המוזיקה חיבר ברוניסלב קפר, מלחין יליד ורשה, שהתאקלם היטב בתעשיית הקולנוע האמריקנית, הלחין מוזיקה לעשרות סרטים וזכה ב'אוסקר' על פס הקול ל"לילי" עם לסלי קארון ששרה את הלהיט "הי לילי". כמה מיצירותיו היו לסטנדרטים שבוצעו על ידי אוסקר פיטרסון, ג'ון קולטריין ועוד ענקי ג'ז. "קונפטי" היא הברקה תזמורתית קצרה ותוססת, שזוכה לפופולריות מחודשת ומנוגנת כיום על ידי תזמורות רבות בארה"ב ובאנגליה.

 היידן: סינפוניה קונצ'רטנטה לכינור, לצ'לו, לאבוב ולבסון

בביקור הראשון שלו בלונדון, ב-1792, כתב היידן את הסינפוניה קונצ'רטנטה, הסימפוניה האחת והיחידה מפרי עטו שאותה העדיף לכנות "קונצרטנטית".

הסינפוניה קונצ'רטנטה נובעת הן מן הסימפוניה והן מן הקונצ'רטו, ולמעשה דומה במדיום התזמורתי שלה לקונצ'רטו גְרוֹסוֹ של תקופת הברוק, שהוא מקורו של הקונצ'רטו הברוקי והקלאסי. המודל של הקונצ'רטו גְרוֹסוֹ, שלא ידע עדנה בתקופה הקלאסית, כולל קבוצת סולנים (סוֹלִי) מול שאר התזמורת (טוּטִי). היידן, המזוהה בצדק עם עליית הסימפוניה הקלאסית ופריחתו של הקונצ'רטו במתכונתו הקלאסית, יוצר כאן יציר-כלאיים - משהו בין סימפוניה לקונצ'רטו (רב-סולנים). בשל המיבנה הפרקי של היצירה (שהוא כשל קונצ'רטו בן שלושה פרקים שסידרם מהיר – איטי - מהיר) יש לראות בה קונצ'רטו, או כפי שמכנה אותה המלחין: "קונצ'רטנטה".

במרכז היצירה מעמיד היידן שני מנעדים של כלי נגינה: הסופרן (אבוב וכינור) והטנור (בסון וצ'לו) אל מול תזמורת של כלי קשת וכלי נשיפה.

בטהובן: סימפוניה מס' 6 ("פסטורלית")

 שאלו פעם מלחין צעיר: "כמה סימפוניות חיבר בטהובן?" "שלוש", ענה הצעיר, "השלישית, החמישית והתשיעית". אנקדוטה כמו זו יכלה להתרחש בתקופה שבה הועדפו יצירות מהפכניות, בעלות האופי הלוחמני, מבין הסימפוניות האי-זוגיות של המלחין, על פני היצירות הליריות האחרות, שרוחן הייתה "קלאסית" יותר. תופעה זו שבה בני דורות שונים מעדיפים יצירות שונות -  מתוך מבחר היצירות הרב - מאפיינת את גדולתו של מלחין כבטהובן.

העולם מעריך את הסימפוניות ה"זוגיות" וה"אי-זוגיות" באותה מידה. עם זאת, הסימפוניה "הפסטורלית" עדיין טעונה הסבר מיוחד. בטהובן עצמו טרח והסביר סימפוניה זו יותר מאחרות. ככל הנראה הוא חשש שבהלחנת יצירה דמוית מוזיקה תכניתית, הוא נכנס לאזור מסוכן שבו רב הסיכוי שהוא לא יובן כהלכה. נזכור שבטהובן חיבר את הסימפוניות החמישית והשישית במקביל ולכן יש ב"פסטורלית" דפוסים מבניים מהפכניים לא פחות מאשר בחמישית, אלא שככלל נמנע בטהובן מן המוזיקה התכניתית – מוזיקה המתארת סצנה או אירוע; מוזיקה המספרת סיפור, מעבירה רעיונות חיצוניים למוזיקה עצמה. הסימפוניה הפסטורלית יוצאת מן הכללים על פיהם הוא נהג. העדויות החשובות לדרך שבה בחר בטהובן לכתוב את הסימפוניה הפסטורלית כמוזיקה תכניתית מצויות בפנקסי הטיוטות הנודעים שלו. דוגמאות  ל"סינפוניה קרקטריסטיקה", סינפוניה אופיינית, או "זיכרונות מחיי הכפר"; "יש לתת למאזינים לגלות את הסיטואציה"; "סימפוניה פסטורלית: לא ציור, אלא משהו שבו מבוטאות תחושות המתעוררות אצל בני האדם בהתענגם על הטבע."  לבסוף רשם בטהובן על  הפרטיטורה: "סימפוניה  פסטורלית או זיכרונות מחיי הכפר (יותר תחושה מאשר ציור בצלילים)."

בעקבות הערה זו העניק בטהובן שם לכל פרק ביצירה. בדיעבד, כל מעשיו כוונו למטרה אחת: להביע ביצירה סימפונית את אהבתו לטבע וליצור בתוכה אווירה כפרית אמתית ולא להציג את הטבע בצלילים. צליליה הראשונים של היצירה מבשרים לנו שאנחנו למעשה בעיצומו של סיפור, ומכאן ואילך אנחנו שוהים בטבע,  מחוז חפצו, ואם תרצו 'חדר הבריחה' האהוב ביותר על לודוויג ון בטהובן.

טווח מחיר

150 - 420 ש"ח

משך האירוע

כשעה וחצי ללא הפסקה

משך האירוע

כשעה וחצי ללא הפסקה

טווח מחיר

150 - 420 ש"ח

עקבו אחרינו