חגיגות בתום יוֹבֵל עם מאסטרו מהטה ויצחק פרלמן, קונצרט מיוחד

יצחק פרלמן

תאריך

20.10.2019

יום ראשון 14:00

אולם

אולם הקונצרטים ע"ש לואי

מיקום

היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"א

מיקום

היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"א

אולם

אולם הקונצרטים ע"ש לואי

אמנים

זובין מהטה, מנצח 

יצחק פרלמן, כנר 

חן רייס, סופרן 

אוקה פון דר דמראו, מצו-סופרן 

המקהלה הישראלית ע”ש גארי ברתיני, בהדרכת רונן בורשבסקי 

המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, בהדרכת סטנלי ספרבר 

תוכנית הקונצרט

בטהובן: רומנסה מס’ 1 בסול מינור לכינור ולתזמורת
בטהובן:
רומנסה מס’ 2 בפה מז’ור לכינור ולתזמורת
קרייזלר:
צער האהבה
ויליאמס:
נעימת הנושא מהסרט “רשימת שינדלר”
קרייזלר:
שמחת האהבה
גרדל/ויליאמס:
מרוץ סוסים
מהלר:
סימפוניה מס’ 2 (“התחייה”)

מידע על האירוע

קונצרטי הפתיחה של עונת 2019-20 יהיו הקונצרטים האחרונים עליהם ינצח מאסטרו זובין מהטה טרם פרישתו. כמחווה אישית לכבודו, תופיע שורה של כוכבים, חברים קרובים של המאסטרו והתזמורת. בקונצרט זה במסגרת החגיגות בתום יובל, נארח את יצחק פרלמן, חן רייס ואוקה פון דר דמראו.

פריץ קרייזלר, שנולד בווינה, היה אחד הכנרים החשובים ורבי ההשפעה ביותר במאה העשרים. לא זו בלבד שכישרונו יוצא הדופן, מומחיותו וסגנון הנגינה האישי שלו עיצבו והגדירו את מהלך חייו והקריירה שלו, הם גם יצרו מורשת בעבור כנרים באשר הם.

במשך כמחצית המאה היה לוח ההופעות והסיורים של קרייזלר עמוס ביותר ונגינתו נשמעה לא רק בקונצרטים וברסיטלים אלא גם הונצחה על גבי תקליטים (שהוקלטו בין השנים 1904 ו-1946). שמו של קרייזלר הלך לפניו גם כמלחין. הוא התפרסם בעיקר בזכות הנעימות שהלחין בסגנון וינאי, כגון צער האהבה ושמחת האהבה, אולם חיבר גם רביעייה לכלי קשת, שתי אופרטות וקטעים רבים בסגנונם של מלחינים אחרים, בהם ויוולדי וטרטיני, שאותם הציג תחילה כיצירות מקוריות שזה אך התגלו מפרי עטם של אותם מלחינים. כמו כן עיבד יצירות שונות לכינור ולפסנתר וחיבר קדנצות לקונצ'רטי לכינור מאת בטהובן, ברהמס, פגניני ומוצרט. ב-1905 פרסם קרייזלר קובץ של "נעימות מווינה הישנה": שמחת האהבה, צער האהבה ורוזמרין היפה. במקור טען שהן הולחנו בידי יוזף לאנר (1843-1801), שרבים ראו בו את אביו מולידו של הוולס הוינאי כפי שהוא מוכר כיום, אולם חזר בו מטענתו כאשר מבקר ברלינאי חשף את התרמית. חשיפה זו אילצה אותו להוציא לאור את הקובץ ב-1910 בשמו. קרייזלר עצמו נהג לנגן את צער האהבה ושמחת האהבה לעתים תכופות כהדרנים בקונצרטים שלו.

"אחד היתרונות הגדולים של מוזיקה הנכתבת לקולנוע הוא העדר הצורך לדאוג לסוגיות מבניות; כל מה שעליך לעשות הוא לעטר את קווי העלילה, וליצור כמה מוטיבים קליטים שיופיעו שוב ושוב לאורך הסרט". את המילים האלו אמר, במידה מסוימת של השתאות, המלחין הצרפתי הנרי אוריק לאחר שהתנסה בכתיבת מוזיקה לקולנוע. מעניין לראות איך לצד הסימפוניה עצומת הממדים של מהלר תושמע בקונצרט מוזיקה מה"קצה השני" של הקשת: זו הלקוחה מתוך פס הקול לסרט "רשימת שינדלר". ג'ון ויליאמס זוכה בחייו לחשיפה ולתהילה שספק אם מהלר זכה להם בחייו. הוא נולד בניו יורק בשנת 1932. למד מוזיקה ב"ג'וליארד" וב"איסטמן", שימש כנגן בהקלטות (בעיקר כפסנתרן בהקלטות של הנרי מנצ'יני) מתזמר ומעבד לעבודותיהם של בכירי תעשיית המוזיקה לקולנוע בלוס אנג'לס:  ברנרד הרמן, פרנץ וקסמן, הנרי ניומן ואחרים. הוא החל בהלחנת פסי קול לתכניות ולסדרות טלוויזיה, והיכולות הקומפוזיטוריות המגוונות שלו משכו את תשומת לבם של במאים. "עמק הבובות" "היה שלום מר צ'יפס" היו כמה מההישגים הבולטים שלו. "כנר על הגג" הקנה לו את המועמדות הראשונה לאוסקר אבל היו אלה שיתופי הפעולה שלו עם הבמאי סטיבן שפילברג שהזניקו אותו למעמד של כוכב-על. סגנונו של ויליאמס יכול להיקרא בקלות "ניאו-רומנטי"; הכתיבה הסימפונית-אפקטיבית מאוד, שימוש מרהיב בכלים סולניים (כדוגמת קרן יער) בתוך המרקמים הסימפוניים ו"עדכון" עם נגיעות ג'אזיות ואלקטרוניות למסורת ההוליוודית של  הרמן, מנצ'יני, וקסמן, טיומקין ואחרים.

"רשימת שינדלר", סרטו של סטיבן שפילברג ראה אור בשנת 1993. בפס הקול מככב הכינור (בביצוע יצחק פרלמן) וניתן לראות קשר אסתטי ורעיוני בין התפיסה המוזיקלית של "כנר על הגג" ובין "רשימות שינדלר".

שגרת ההלחנה של מהלר הייתה קבועה פחות או יותר, הוא הקדיש את חודשי הקיץ לחיבור מוזיקה ובשאר השנה עסק בניצוח ובניהול מוזיקלי. חייו ואורחותיו של מהלר מתועדים: אפילו סדר היום (הקבוע פחות או יותר) ידוע: הלחנה בבוקר, ומיד לאחר מכן שחייה, ריצה או טיולים בנוף המרהיב של האלפים האוסטריים. "אל תטרח להתפעל מהנוף, כבר הלחנתי אותו" אמר מהלר לידיד שבא לבקרו. כדאי לשים לב לאמירה הזו ולא לבטלה כדברי שחצנות חסרי ערך. מהלר התייחס לכתיבה הסימפונית כאל "יקום" רחב ידיים, מגוון ועשיר: "אשתמש בכל אמצעי שאני מכיר כדי לברוא את היקום הסימפוני הזה" אמר מהלר, ואכן, הסימפוניה השנייה היא מבחינות רבות עולם מוזיקלי מלא בכל טוב, מוזיקה כלית וקולית, קולות סולניים ומקהלה, דימויים מוזיקליים ומילוליים מרהיבים. כתיבת היצירה נמשכה שש שנים (בין השנים 1888 ל-1894) אבל מהלר המשיך לשכתב ולדייק את הפרטיטורה עד לגרסתה הסופית בשנת 1909. המלחין עצמו גם ניצח על ביצועי הבכורה של היצירה, ומעניין שעוד לפני שהפכה לפופולרית כל כך אצל קהלים ומבצעים, זו גם הסימפוניה הראשונה של מהלר שהוקלטה (ב-1923 בניצוחו של אוסקר פריד).

היצירה עוררה תמיד סקרנות. אורכה, קשת הרגשות שמביעה המוזיקה וכוחות הביצוע שנדרשים כדי לבצע אותה העלו לא פעם את השאלות "האם ניתן לייחס לה סיפור חוץ-מוזיקלי שאותו מבקש המלחין לספר"? האם אנחנו חוזים פה בתחילתה של מוזיקה "סינמסקופית"? שפורצת (תרתי משמע) את הגבולות שמציבה במת הקונצרטים המוכרת? האם מהלר היה מגלומן או פורץ דרך? השמעת הסימפוניה השנייה לצד נושאים מ"רשימות שינדלר" של ג'ון ויליאמס בקונצרט יכולה בהחלט לעורר מחשבה או דיון על "המוזיקה הגדולה מהחיים" בז'אנרים שונים (כדאי לציין בהקשר זה שהמוזיקה של מהלר מושמעת בפסי קול של למעלה מ-100 סרטים, ביניהם "מוות בוונציה" (ויסקונטי) ו"עץ החיים" (טרנס מאליק). כך או כך מהלר עצמו סירב להתחייב ל"הסבר חוץ-מוזיקלי" של היצירה, וטען בנחישות רבה, שהמוזיקה צריכה לדבר בעד עצמה. גם כיום, אחרי שהיצירה זכתה לאהדה בלתי מסויגת של מבצעים וקהלים, יש עדיין רבים המנסים להבין את "משמעות המוזיקה הזו"; יש הרואים בה מסע של הארה מן המוות (הפרק הראשון בהחלט יכול להיתפס כמרש אבל ארוך ומפותל) אל זוך וטוהר ואל הרעיון של קבלת החיים והעדר הפחד מהמוות, כפי שנאמר במילות הפרק המסכם:
כל שנברא
חייב לגווע,
כל שגווע יקום שוב ויחיה.
אל נא תרעד עוד, לחיים קום ועלה.

טווח מחיר

240 - 800 ש"ח

משך הקונצרט

כשעתיים וחצי כולל הפסקה

משך הקונצרט

כשעתיים וחצי כולל הפסקה

טווח מחיר

240 - 800 ש"ח

עקבו אחרינו