יואל לוי מנצח, תום בורו פסנתרן

יואל לוי

תאריך

14.1.2019

יום שני 20:00

אולם

אולם הקונצרטים ע"ש לואי

מיקום

היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"א

מיקום

היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"א

אולם

אולם הקונצרטים ע"ש לואי

אמנים

יואל לוי, מנצח 

תום בורו, פסנתרן 

תוכנית הקונצרט

מוצרט: הפתיחה ל”דון ג’ובני” (עם סיום מאת בוזוני)

שוברט: סימפוניה מס’ 3

ראוול: קונצ’רטו לפסנתר בסול

מידע על האירוע

 

בגרסתה המקורית גולשת פתיחת האופרה "דון ג'ובאני" הישר אל תחילת המערכה הראשונה. מוצרט, שהיה בעל חושים מסחריים מפותחים כתב לפתיחה הזו גם שלוש עשרה תיבות סיום כדי שאפשר יהיה לבצע אותה כיצירה עצמאית. אלא שבשנת 1909 חיבר המלחין והפסנתרן פרוצ'ו בוזוני סיום משלו לאותה פתיחה. למעשה זוהי אחת משורה ארוכה של "פרשנויות" שחיבר המלחין הזה ליצירות שנכתבו לפני תקופתו. מי היה פרוצ'ו בוזוני ומה היתה תרומתו לתולדות המוזיקה?

הוא נולד באפריל 1866 באמפולי שבאיטליה ונפטר בברלין בשנת 1924. הוא היה אחד מגדולי הפסנתרנים הווירטואוזים של תקופתו, ופעל באוסטריה ובגרמניה. הוא היה מלחין מעניין, מורה והוגה דעות-אסתטיקן ותאורטיקן מוזיקלי חתרני. בשנות חייו ובתקופה שלאחר מותו היה בוזוני ידוע בעיקר כפסנתרן בעל יכולות מדהימות וכפרשן חשוב של יצירות באך, מוצרט וליסט. הוא היה מתנגד מובהק לחדשנות האַ-טונאלית ולשלילת המסורות המוזיקליות של שנברג ושל חסידיו. הוא הציע תפיסה אסתטית שונה, מהפכנית בפשטותה, וכינה אותה "קלסיקה צעירה שדגלה בהכלה של סגנונות מוזיקליים רבים ואי-שלילה של שום סגנון מוזיקלי קיים."

הוא פיתח אופן שימוש מיוחד בדוושות הפסנתר, שאפשר לו לייצר צליל "לגטו" שלא נשמע כמותו קודם לכן, והפך להיות אחד מסימני ההיכר של נגינתו. הוא היה מהווירטואוזים הראשונים במאה העשרים שהתעמק בנגינת הקונצ'רטי לפסנתר של מוצרט, ובאופן כללי אפשר לומר שהתמהיל הרפרטוארי שלו בתור מבצע ובתור מעבד היה יוצא דופן לתקופתו. כמו מבצעים וירטואוזים רבים, עסק בוזוני גם בהלחנה, אבל בשונה ממבצעים-מלחינים אחרים ראה עצמו כמי שיכול ואף צריך להשפיע על סביבתו ואולי על התרבות האנושית בכלל גם בתור הוגה דעות ואיש רוח. המוטו שלו "המוזיקה נולדה חופשית והיא נאבקת כדי לזכות בחירותה" יחד עם תפיסתו הרב-סגנונית השתלבו היטב במגוון הפעילויות המוזיקליות שלו. "המודרני לחלוטין אינו קיים באמת, רק מה שצץ ברגעים מוקדמים או מאוחרים יותר על ציר הזמן... 'מודרני' ו'עתיק' תמיד התקיימו". בוזוני איש ההווה ה"מעדכן" את באך, מפרש את ליסט, מחבר קדנצות "אנטי היסטוריות" לקונצ'רטי של מוצרט, עוסק במיתוס של דוקטור פאוסטוס ומשלב ביצירותיו אזכורים של שירי עמים שנכחדו או של מוזיקה גרגוריאנית, ניסה בגישתו ובמוזיקה שכתב לגשר על פערי הזמן והסגנון המוזיקלי, ובעשותו כך, הוא חושף בפני קהל מאזיניו, קוראיו ותלמידיו מכלול אסתטי ומוזיקלי על-זמני לכאורה, מכיל ומוכל.

שוברט לא נחשב בימי חייו למלחין סימפוני חשוב. גם משפט ההיסטוריה התאכזר במקצת אל הסימפוניות שלו, ולמעט הסימפוניה ה"בלתי גמורה", הן נשכחו לתקופה ארוכה. הסימפוניה השלישית למשל בוצעה בפעם הראשונה בקונצרט פומבי רק 53 שנה לאחר מותו של המלחין, והיא עשתה את דרכה באטיות מרובה אל שולי הרפרטואר המוקלט והמבוצע. מודעה בעיתון מעריב משנת 1971 מספרת למשל שהתזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח קרל אנצ'רל בחרה לכלול את היצירה בקונצרט לנוער(!). אנחנו מניחים שכמה מטובי מנויינו זוכרים עדיין את הקונצרט הזה לאחר שנים, או אולי הם זוכרים את הביצוע של הסימפוניה הזו עם התזמורת הקאמרית האנגלית, שעליה ניצח בקיסריה באותה שנה דניאל בארנבוים. המקרה של הסימפוניה הזו מעלה סוגיה מעניינת: האם העובדה שמלחין כמו שוברט היה גאון יוצא דופן בסוגה אחת (השיר האמנותי), מלחין נפלא בסוגות מיניאטוריות אחרות, גוזרת התייחסות מסתייגת ליצירות הטובות-אך-לא פורצות דרך שכתב בסוגות אחרות? אני חושב שנכון יהיה להעמיד את הסימפוניה הזו ל"משפט" מחודש של הקהל. נספר רק שהיא חוברה בשנת 1815 (באותה תקופה בערך שבה כתב בטהובן את הסימפוניה השביעית שלו), שהיא אמנם כתובה בסגנון שניתן לשייך לסימפוניות המוצארטיות יותר מאשר לחדשנות הסימפונית של בטהובן, אבל שאפשר לגלות בה בקלות רבה את האיכויות המקסימות של המלודיה השוברטית, את היכולת לפתח נושאים בתוך המבנים הסימפוניים המקובלים ואת ההחלטה המעניינת להימנע מפרק שני אטי (ידוע ששוברט החל לכתוב פרק "אדג'ו", אבל בחר להשמיטו) לטובת רצף של פרקים סימפוניים קולחים ומהנים.

נדמה שהכול כבר נכתב ונאמר על הקונצ'רטו לפסנתר ב-רה מינור מאת מוצרט. אבל אולי כדאי לציין שבכורת היצירה התקיימה בקזינו(!!!) מלגרובה (Mehlgrube) בווינה עם המלחין כסולן, שזהו אחד משני הקונצ'רטי היחידים שמוצרט כתב בסולם מינורי (השני הוא הקונצ'רטו ב-דו מינור ק' 491) ושהפסנתרן הצעיר לודוויג ואן בטהובן כלל אותו ברפרטואר שלו ובשנת 1809 כתב קדנצות משלו לפרקים הראשון והשני של היצירה.

טווח מחיר

180 - 550 ש"ח

משך הקונצרט

כשעתיים כולל הפסקה

משך הקונצרט

כשעתיים כולל הפסקה

טווח מחיר

180 - 550 ש"ח

עקבו אחרינו