אלן גילברט מנצח

אלן גילברט

תאריך

21.2.2019

יום חמישי 20:00

אולם

אולם הקונצרטים ע"ש לואי

מיקום

היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"א

מיקום

היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"א

אולם

אולם הקונצרטים ע"ש לואי

אמנים

אלן גילברט, מנצח 

ינון ברנתן, פסנתרן 

תוכנית הקונצרט

ובר: הפתיחה ל”אוברון”

רחמנינוב: קונצ’רטו לפסנתר מס’ 2

דבוז’ק: סימפוניה מס’ 9 (“העולם החדש”)

מידע על האירוע

שמו אל אלן גילברט (יליד 1967) הפך מוכר כמעט בין לילה כאשר מונה בשנת 2009 למנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק, מינוי שלא היה "מובן מאליו". הוא היה המנצח הראשון יליד ניו יורק שמונה לתפקיד הזה. למעשה דרכו אל הפודיום הנכבד הזה הייתה קצרה, הוא נולד בניו יורק, גר ליד מרכז לינקולן ובילה במקום שעות רבות בין היתר כי שני הוריו היו כנרים בתזמורת הזו. גילברט הביא לתזמורת רוח חדשה, בין היתר על ידי ביצוע והזמנה של יצירות בנות זמננו, יצירת מעמד של "אמן בית" ו"מלחין בית" לתזמורת הזו, שימת דגש על עשייה חינוכית וקהילתית והבנה שהתזמורת הזו צריכה לחדש ולהשפיע על חיי המוזיקה בניו יורק בארצות הברית ובעולם כולו. כשסיים גילברט את כהונתו כמנהל מוזיקלי ב-2017 לא היה ספק שהוא שינה בצורה משמעותית את פני הפילהרמונית של ניו יורק. התכנית שהוא מביא לסדרות הקונצרטים שלו עם התזמורת הפילרהמונית הישראלית היא דוגמה טובה לאופן שבו משלב גילברט בין יצירות מוכרות (ובר, רחמנינוב, דבוז'ק) יצירות מוכרות פחות (כמו הסימפוניה השלישית של נילסן) ויצירות חדשות (כמו יצירתו של המלחין השוודי אנדרס הילבורג).

הפסנתרן הישראלי ינון ברנתן  הוא כבר אורח קבוע בחשובות שבבמות העולם. הוא הופיע בתור סולן עם תזמורת קליבלנד, עם התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס, עם תזמורת שיקגו וכן עם הגוונדהאוז בלייפציג ועם התזמורות הפילהרמוניות בלונדון ובהלסינקי. הוא נולד בתל אביב בשנת 1979, למד אצל ויקטור דרביאנקו והמשיך לימודים באקדמיה המלכותית בלונדון. כמו אלן גילברט גם ברנתן נחשב למוזיקאי עכשווי שרגליו נטועות בעולם הקלאסי (ה"גרמופון" כינה אותו "שוברטיקן מלידה"), אבל ידו רב לו גם בביצועי מוזיקה בת זמננו של מלחינים כסבסטיאן קרייר, אבנר דורמן ומתיאס פינצ'ר.

את האופרה "אוברון", כתב ובר בהזמנת בית האופרה קובנט גארדן בלונדון ב-1826. העלילה דומה לסיפור “חלום ליל קיץ” המוכר. כאן המקור הוא פואמה של המשורר הגרמני וילנד. את השדונים והפיות המתרוצצים ביער ובר מיטיב לתאר כבר בצלילי הפתיחה. הקהל בלונדון התלהב כל כך, עד שדרש שהתזמורת תשוב ותנגן את הפתיחה. וכך היה. 110 שנים אחר כך בחר ארטורו טוסקניני יצירה זאת לקונצרט הראשון בהיסטוריה של התזמורת הסימפונית הארצישראלית (הלא היא הפילהרמונית) בתל-אביב.

נדמה שהכול כבר נכתב ונאמר על הקונצ'רטי לפסנתר של רחמנינוב. ואם היה חובב מוזיקה שלא נחשף אליהם לפני שתחרויות הפסנתר הפכו למרכיב חשוב בתרבות הצריכה של מוזיקה קלאסית  הרי שבשנים האחרונות נדמה שלא עוברת שנה שבה לא מתווספים עשרות ביצועים ליצירות האלה. ייתכן שהסיבה לכך היא שהכתיבה הפסנתרנית, של מי שהיה פסנתרן כוכב כשם שהיה מלחין מצויין היא אידיומטית ומדוייקת, מרקמי הסולו מתאימים "ככפפה" לעשר האצבעות של המבצעים והמנעד הרגשי של היצירה הוא כל מה שמבצע יכול לבקש, "זוהי מתנה גדולה של פסנתרן מצויין שהוא גם מלחין נהדר להיסטוריה של ספרות הפסנתר" אמר עליו בשעתו ארתור רובינשטיין. אחד הצדדים הפחות מובנים מאליהם בביוגרפיה של רחמנינוב היתה נטייתו לעצב עמוק (או יגון, או אפילו לדיכאון, תלוי בתקופה ובזווית הראיה על הנושא). לאור זה אפשר להבין את ההקדשה של היצירה לניקולאי דהל (Nikolai Dahl) שהיה רופא ומהפנט שהחזיר למלחין את אמונתו ואת בטחונו העצמי לאחר שהקונצ'רטו והסימפוניה הראשונים שלו נכשלו כישלון חרוץ בביצועי הבכורה שלהם. דהל עשה כנראה עבודה מצויינת כי הקונצ'רטו השני לפסנתר סימן את תחילת ההצלחה שאין לה עוררין בקריירה של רחמנינוב בן ה-28. ביוגרפים מציינים גם שזמן קצר לאחר הצלחתו של הקונצ'רטו התחתן רחמנינוב עם אהבת חייו נאטליה סאטינה.

חמישה דברים שממש אבל ממש לא חשוב לדעת על דבוז'ק (לקראת ביצוע הסימפוניה התשיעית שלו):

גובהו היה 1:78

הוא חי 62 שנה 7 חודשים ו-23 יום

כדי להאזין לכל יצירותיו ברצף נדרשים שלושה וחצי ימים (בערך 85 שעות)
הוא ניצח על 112 קונצרטים

בשנת 1901 הוא מונה לחבר הפרלמנט האוסטרי.

וארבעה דברים שדווקא כן כדאי לדעת על דבוז'ק לקראת ביצוע הסימפוניה התשיעית "מן העולם החדש":

דבוז'ק הגיע לניו יורק בהזמנתה של אשת חברה הניו-יורקית ג'נט ת'רבר, שביקשה מלחין ידוע שינהל את הקונסרבטוריון הלאומי. התנאי של דבוז'אק היה שתלמידים שחורים ואינדיאנים מוכשרים שלא יוכלו לשלם את דמי הלימוד ילמדו ללא תשלום. יחסיו עם האוכלוסיות המוחלשות הללו היו פוריים גם מבחינת השפעת המוזיקה שלהן על יצירותיו, וזה ניכר ביצירות שונות פרי עטו שחוברו באותה העת, ובין היתר גם בסימפוניה התשיעית.

כשנה לאחר הגעתו לארה"ב, הוזמנה ממנו יצירה תזמורתית גדולה עבור התזמורת הפילהרמונית של  ניו יורק. כך נולדה הסימפוניה התשיעית והאחרונה שלו.

דבוז'ק טען שלא ציטט ביצירה נעימות מהמוזיקה האמריקאית, אלא חיבר מלודיות משלו באותו הסגנון.

הסימפוניה ה-9 של דבוז'ק הפכה לאחת היצירות המצליחות בעולם ומרבים לבצע אותה באולמות הקונצרטים. במיוחד מפורסם הפרק השני - הלרגו, שהפך לאחת המנגינות האהובות והפופולריות בקרב אוהבי המוזיקה הקלאסית.

טווח מחיר

190 - 580 ש"ח

משך הקונצרט

כשעתיים כולל הפסקה

משך הקונצרט

כשעתיים כולל הפסקה

טווח מחיר

190 - 580

עקבו אחרינו