להב שני מנצח יפים, ברונפמן פסנתרן

להב שני ויפים ברונפמן

תאריך

03.7.2022

יום ראשון 20:00

אולם

אודיטוריום

מיקום

תיאטרון ירושלים

מיקום

תיאטרון ירושלים

אולם

אודיטוריום

אמנים

להב שני, מנצח

יפים ברונפמן, פסנתרן 

נועה בן משה, סופרן 

המקהלה הישראלית ע”ש גארי ברתיני, בהדרכת רונן בורשבסקי 

המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, בהדרכת סטנלי ספרבר 

תכנית האירוע

סטרווינסקי: סימפוניית תהילים
ברנשטין
: מזמורי צ’יצ’סטר
רחמנינוב: קונצ’רטו לפסנתר מס’ 3

מידע על האירוע

 

איך משלבים טקסט יהודי עתיק כמו מזמורי תהילים עם מוזיקה פורצת דרך?

שתי יצירות מפוארות מהמאה ה-20 מספרות את הסיפור: מזמורי צ'יצ'סטר של לאונרד ברנשטין וסימפוניית תהילים של איגור סטרווינסקי. להב שני ממשיך לסקרן ולהפתיע בביצוע יצירותיהם של שני ענקים מוזיקליים ששילבו ישן עם חדש ויצרו שפה מוזיקלית ייחודית שהיא אוונגרדית ומרגשת באותה העת. את שתי היצירות המרתקות הללו ישלים הקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב בביצועו של אחד מגדולי הפסנתרנים של ימינו - יפים ברונפמן.

בשנת 1930 התזמורת הסימפונית של בוסטון חגגה יובל להקמתה. המנהל האמנותי שלה דאז, המנצח הנודע סרגיי קוסביצקי, החליט לחגוג את המאורע על די הזמנת סימפוניה חדשה מאחד המלחינים הבולטים של התקופה - איגור סטרווינסקי. אבל סטרווינסקי לא רצה לכתוב "סתם" סימפוניה. חייו האישיים הסוערים וגירושו הסופי מברה"מ קירבו אותו בחזרה לחיק הדת ממנה התרחק בחייו הבוגרים, תהליך שהניע אותו לכתוב יצירה ליטורגית שתהיה מבוססת על התרגום הלטיני של מזמורי תהילים. ההזמנה של קוסביצקי הייתה הזדמנות מושלמת להוציא את הרעיון אל הפועל, וכך נולדה "סימפוניית תהילים" - יצירה מתוחכמת ורוחנית שחוגגת אלוהות ואמונה באופן אישי, אותנטי ובלתי מתפשר. היצירה נכתבה במהלך התקופה ה"ניאו-קלאסית" של סטרווינסקי, תקופה בה השתמש (בצורה סרקסטית לעתים) בצורות מוזיקליות מתקופת הבארוק והתקופה הקלאסית. המגמה הזו קיימת גם בסימפוניית תהילים כמו למשל בפוגה הגדולה של הפרק השני שהיא רפרנס מובהק ליוהן סבסטיאן באך, אך לצד זאת סטרווינסקי לא נפל לחיק הנוסטלגיה אלא יצר עולם מוזיקלי נועז ומפתיע. השימוש של סטרווינסקי במקהלה למשל, הופך אותה לשוות ערך לתזמורת ויוצר בכך עושר צלילי יוצא דופן כמו גם דיאלוג מסקרן בין שני הכוחות. גם מבחינת התזמור סטרווינסקי מרד במוסכמות כשבחר להשמיט כלים בעלי צליל רך כמו כינורות, ויולות וקלרינטים ולשים את הזרקור על כלים בעלי אופי חד ובהיר כמו כלי נשיפה ממתכת, כלי הקשה ושני פסנתרים. התזמור הייחודי הזה מדגיש את ההיבטים הסוערים והאכזריים של הטקסט הדתי ומרחיק את היצירה מסנטימנטליות המאפיינת יצירות ליטורגיות אחרות. הפרק השלישי פרובוקטיבי ביותר: סטרווינסקי משתמש במזמור המפורסם מבין השלושה "...הללוהו בתוף ובמחול... הללוהו בצלצלי תרועה...", אך למרבה ההפתעה זהו הפרק המופשט והשקט ביותר. סטרווינסקי מלחין מוזיקה שמנוגדת לפומפוזיות של הטקסט, ובכך אומר לנו אולי את דעתו על מה היא אמונה.

מוסיקה של שלום

35 שנים מאוחר יותר קיבל מלחין גדול נוסף הזמנה לכתיבת אורטוריה חגיגית. היה זה לאונרד ברנשטין שהתבקש לכתוב יצירה תזמורתית שתהיה מבוססת על מזמור תהילים עבור פסטיבל של קתדרלת צ'יצ'סטר באנגליה. ברנשטיין כתב את "מזמורי צ'יצ'סטר" לתזמורת, מקהלה וילד סולן, יצירה שהמשיכה את העיסוק הפורה שלו במורשת היהודית ובטקסטים שלה. בדומה לסימפוניית תהילים, גם מזמורי צ'יצ'סטר מזקקת את האישיות המוזיקלית של ברנשטין באמצעות מפגן מבריק של מיומנות קומפוזיטורית. אך בניגוד לסטרווינסקי, שכתב יצירה נועזת וחדשנית דווקא במהלך תקופה "קלאסית" של הכתיבה שלו, ברנשטיין נקט בגישה הפוכה. בשנת 1965 ברנשטיין לקח שבתון מתפקידו כמנהל המוזיקלי של הפילהרמונית של ניו-יורק, ועסק בחקר של סגנונות מוזיקליים מהפכניים של אותה תקופה. היצירות שכתב באותה שנה היו אקספרימנטליות ושיקפו מגמות קיצוניות שהתחוללו בעולם המוזיקה והאמנות של אחרי מלחמת העולם ה-2. אך מזמורי צ'יצ'סטר הייתה שונה בתכלית, בה התמסר ברנשטיין לאמת האמנותית שלו וכתב יצירה "ברנשטינית" למהדרין: קצבית, טונאלית, ג'אזית, משלבת ישן וחדש באופן הבעתי ונוגע ללב. ברנשטיין שמר על המבנה המסורתי בו הפרקים החיצוניים קצביים וסוערים, והפרק השני שקט ונוגע ללב עם קו ווקאלי שמימי בביצוע ילד, למילות המזמור האלמותי "ה' רועי לא אחסר". כאדם הפוליטי שהיה ברנשטין לא נשאר אדיש לאירועי התקופה וטמן בין צלילי יצירתו החדשה מסר שהיה מכוון אל המזרח התיכון בהתייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני שהתלהט באותה תקופה. למילות הטקסט בעברית ברנשטיין הלחין מוזיקה כוראלית המאפיינת באופן מובהק ליטורגיקה נוצרית, בחירה אמנותית ששאפה להעביר מסר של דו-קיום ושלום.

מזמורי צ'יצ'סטר וסימפוניית תהילים מספקות חוויה מוזיקלית יוצאת דופן בזכות תזמור עשיר, שימוש יוצא דופן במקהלה, והצגתו של טקסט מסורתי ומוכר דרך שפה מוזיקלית חדשה. מעבר לכך, הן מאפשרות מבט מרתק על שני מלחינים גדולים של המאה ה-20, שהצליחו לגשר בין מסורת וקדמה בלי לוותר על חוויה רגשית מסעירה. לצד הקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב לפסנתר ולתזמורת בביצועו של יפים ברונפמן צפוי ערב סימפוני עשיר ומלהיב שמחבר בין עולמות ישנים וחדשים.

 

[https://ipo.pres.global/order/1603/prices][18:30:00]

טווח מחיר

250-460 ש"ח

משך האירוע

כשעתיים כולל הפסקה

משך האירוע

כשעתיים כולל הפסקה

טווח מחיר

250-460 ש"ח

עקבו אחרינו