קנט נגנו מנצח על מהלר - סימפוניה מס' 3

קנט נגנו

תאריך

14.6.2020

יום ראשון 20:00

אולם

אוסישקין

מיקום

בנייני האומה, ירושלים

מיקום

בנייני האומה, ירושלים

אולם

אוסישקין

אמנים

קנט נגנו, מנצח 

אליזבת קולמן, אלט 

המקהלה הישראלית ע”ש גארי ברתיני, בהדרכת רונן בורשבסקי 

מקהלת אנקור ע”ש יהושע טוטנאור שליד האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, בהדרכת דפנה בן-יוחנן 

תכנית האירוע

מהלר: סימפוניה מס’ 3

מידע על האירוע

השנה מתחילה התזמורת בפרויקט מיוחד עם המנצח קנט נגנו, שבו יוקלטו בעונות הקרובות מכלול הסימפוניות של מהלר. בקונצרט זה, שיפתח את הפרויקט, תנוגן הסימפוניה השלישית, ובו תתארח זמרת האלט אליזבת קולמן.

"לקרוא ליצירה הזו "סימפוניה" יהיה לא מדויק, כיוון שהיצירה לא כתובה "בצורת סימפוניה". "מבחינתי, המשמעות של כתיבת סימפוניה היא בריאת עולם ומלואו תוך שימוש בכל הכלים העומדים לרשותו של המלחין" כתב גוסטב מהלר ליאן סיבליוס.

"אין צורך שתסתכל על הנוף המרהיב כאן, אין לך סיבה להתפעל מההרים הנהדרים שמסביבך, ממילא כבר הלחנתי אותם" אמר גוסטב מהלר למנצח ברונו וולטר כשזה בא לבקר אותו בעיירה הקטנה שטיינבך ליד זלצבורג, שבה בילה את חדשי הקיץ ובה הלחין בין היתר את הסימפוניה השלישית שלו.

דברי המלחין על היצירה הזו מרתקים, גם אם יש לקחת "בערבון מוגבל" דברי מלחינים על יצירותיהם, הרי שמדברי מהלר עולים הניסיון והכוונה שלו להרחיב את גבולות הסוגה הסימפונית, לעבות ולמתוח את גבולות החזון והאתוס שעומדים מאחורי הלחנת יצירה סימפונית.

מהלר התייחס אל הסימפוניה השלישית כאל "עולם ומלואו", אבל, ישאל עצמו המאזין, איזה עולם עולה מצליל הסימפוניה הזו? ואיזה מקום ביקום שברא תופס המלחין עצמו?

אפשר, כך נראה לי, להסכים שמהלר לא הסתפק בתפקידי ה"מתבונן" ה"מתאר" ואפילו "המדווח", ואולי אפילו לא לקח על עצמו את תפקיד ה"מתרשם" במובן האימפרסיוניסטי של המילה. היקום העשיר והנופים המרהיבים שהיו, מסתבר, מקור ההשראה שלו, שימשו את מהלר לתהליך רגשי עמוק של מי שחווה את היקום הזה, של מי ש"בורא" אותו מחדש בין דפי הפרטיטורה מתוך כוונה לחלוק אותו עם שומעיו. זה איננו היקום הסימטרי, ההרמוני הקונטרפונקטי, הפילוסופי של באך המאמין, זהו איננו היקום היצרי ובר-הניגוח של בטהובן של הסימפוניה השישית (על פרק הסערה שלה) או של בטהובן עם הקתרזיס שבסוף הפרק האחרון בסימפוניה התשיעית, זהו יקום שגם תהליכים פשוטים לכאורה של התחדשות (כמו אלו המתוארים במילות השיר "חילופי משמרות בקיץ" ששימש השראה לפרקה השלישי של הסימפוניה) מתחילים במוות ("הקוקיה מתה, מתה הקוקיה, הקוקיה מתה"!), זהו יקום שפענוח מראות קולות ותחושות הלילה שבו (בטקסט ששרה זמרת האלט בפרקה הרביעי של היצירה) איננו מובן מאליו ודורש התבוננות ורגישות מצד מי שמתאר את החיזיון הזה (והרבה מאוד רגישות מצד מי שמבצע אותו), זהו יקום שגבולותיו נמתחים אל מעבר לגבולות העולם הקונקרטי (כפי שעולה מהמילים המושרות בפרק החמישי, המתאר את גן העדן הנצחי), יקום שבו אחרי הלילה ואף אחרי גן העדן נמצאת המוזיקה הכלית, המסתיימת באקורד רה מג'ור ברור וצלול. "בריאת העולם" של מהלר נמשכה מספר שנים, והסימפוניה השלישית ידעה כמה גרסאות. את עיקר החומר הלחין מהלר בחודשי הקיץ של 1895 ו-1896 כאשר שהה בבקתה  בשטיינבאך, אבל היא כוללת גם חומרי גלם שנכתבו קודם לכן (ומקורם במחזור השירים "קרן הפלא של הנער", שחובר בשנים 1890 ו-1892) ואת גרסתה הסופית של היצירה השלים בשנת 1899. על האתגר שעמד בפני המאזינים ליצירה בסמוך לתקופת חיבורה יכולה להעיד התרשמותו של המלחין ארנולד שנברג שנכח בבכורה הווינאית של הסימפוניה בווינה בשנת 1904, וכך כתב למהלר: "אני חושב שחוויתי את הסימפוניה שלך. חוויתי את המאבק על החלום ואת שברו, חוויתי את ההתנגשות בין טוב לרע, חוויתי את המאבק העצום של האדם למצוא בתוכו את השלווה הפנימית, חשתי את הדרמה האנושית, את המאבק ההרואי למציאת האמת הצרופה, הפנימית".

[https://ipo.pres.ws/api/1154/prices][18:30:00]

טווח מחיר

140 - 460 ש"ח

משך האירוע

כשעתיים כולל הפסקה

משך האירוע

כשעתיים כולל הפסקה

טווח מחיר

140 - 460 ש"ח

עקבו אחרינו