הפרק השלישי מכוּנה "מפגש עליז של איכרים" ואווירתו שונה תכלית שינוי מזו של שני הפרקים הקודמים לו. זהו סקרצו מלא חיים, המשופע במקצבי מחול כפריים ובצלילים חדים של כלי נשיפה. לאחר חטיבת הטריו הריקודית שב הסקרצו במשנה מרץ. הסערה הפורצת בפרק הרביעי קוטעת באחת את שמחת בני הכפר וצוברת תאוצה לכל אורך הפרק. הברקים, הרעמים והרוח המשתוללת מובעים בטרמולו (הרעדה) המקוטע של הצ'לי והקונטרבסים, במקצבים המהירים ובצלילים החדים של כל התזמורת, עד להתפרצות מרשימה בשיאה. עם שוך הסערה נרגעת האווירה בהדרגה. הפרק המסיים, "שירת רועים, רגשות שמחה והודיה לאחר הסוּפה", מנוגן כהמשך לפרק הקודם, ללא הפסקה ביניהם. הוא נפתח בנגינת הקלרינט והקרן, הנשמעים ככלי נגינה של הרועים. יתר כלי התזמורת חוברים אליהם לכוראל חגיגי שופע אופטימיות, החותם את היצירה. בטהובן היה המחדש הגדול של מבנה הסימפוניה , והשפיע רבות על 19־ בתחילת המאה ה המלחינים שבאו בעקבותיו. תקצר היריעה מלתאר כאן את כל חידושיו בתחום זה, אולם אחד מהם בולט במיוחד ביצירה מקסימה זו: סימפוניה זו היא היחידה מבין תשע הסימפוניות שכתב שבה חרג המלחין מן הנוסחה המקובלת של סימפוניה בת ארבעה פרקים, והוסיף פרק חמישי. צילי רודיק
RkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==