ק ו נ צ ' ר ט ו ב ר ה מ ז ' ו ר ל פ ס נ ת ר ל י ד ש מ א ל ו ל ת ז מ ו ר ת )1937-1875( מוריס ראוול דקות 19־ כ הקונצ'רטו לפסנתר ליד שמאל הוזמן על ידי פאול ויטגנשטיין, פסנתרן אוסטרי שאיבד את זרועו הימנית בחזית הרוסית בחודשים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה. ויטגנשטיין היה הבן השביעי של אחת המשפחות הנכבדות ביותר בווינה ואחיו של הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין. אחרי המלחמה היה נחוש בדעתו לא לוותר על הקריירה שלו והקדיש מאמצים בלתי נלאים לפתח טכניקה מעוררת השתאות ביד שמאל. נכסיה של משפחתו אפשרו לו להזמין יצירות לנגינה ביד שמאל ממלחינים נודעים כפרוקופייב, הינדמית, בריטן וראוול. האתגר שהציב בפניו ויטגשנטיין ריתק את ראוול עד כדי כך שקטע את כתיבת הקונצ'רטו לפסנתר בסול מז'ור והקדיש את זמנו ללימוד יסודי של יצירות קודמות שנכתבו ליד שמאל. 1931־ ויטגנשטיין קיבל את יצירתו של ראוול ב בינואר 17־ והיה הסולן בביצוע הבכורה שלה ב בפריז. הוא לא היה שלם לחלוטין עם 1933 היצירה והתעורר ויכוח בין השניים עקב דרישתו של ויטגנשטיין להכניס ביצירה שינויים. ראוול עמד על שלו ובסופו של דבר הכיר הפסנתרן ביצירת המופת של ראוול כ"יצירה גדולה". זוהי אחת מיצירותיו הדרמטיות ביותר של ראוול. "ביצירה מעין זו", הסביר המלחין, "חיוני ליצור את הרושם שהמרקם אינו דליל מזה של תפקיד הכתוב לשתי הידיים. אי לכך, נקטתי בסגנון הקרוב יותר לסוג הרציני יותר של קונצ'רטו מסורתי. ייחודו בכך שאחרי חטיבה ראשונה בסגנון מסורתי זה מתחולל שינוי פתאומי ומתחילה מוזיקת ג'אז". בשלהי שנות העשרים של המאה העשרים התיידד ראוול עם ג'ורג' גרשווין. הוא אהב מאוד את המוזיקה של גרשווין ואת מוזיקת הג'אז של מועדוני הארלם שהמלחין האמריקאי הציג בפניו. הקונצ'רטו כתוב בפרק ממושך אחד. הוא נפתח במעמקים החשוכים ביותר של התזמורת כשהקונטרה בסון העגמומי משמיע את הנושא הראשי. הקרנות עונות בנושא בלוזי, שבהמשך יגשים את מלוא פוטנציאל הג'אז הטמון בו. קטע תזמורתי ארוך בעוצמה הולכת וגוברת יוצר ציפייה לכניסתו המאוחרת של הפסנתר. הפסנתרן מנגן לבדו קדנצה וירטואוזית, שופעת אקורדים וקטעי בְּרָבוּרָה, המשתרעת על פני המקלדת כולה. ראוול תיאר את הקטע כאילתור, אולם הוא כתוב בצורה מדוקדקת. המפעם (טמפו) מואץ באפיזודת הג'אז הבאה. "רק בהדרגה", כתב ראוול, "מתחוור כי אפיזודת הג'אז בנויה מנושאי החטיבה הראשונה". הפסנתרן מוביל בקטע דמוי "מחול מוות". נושא הקרנות מפתיחת היצירה מנוגן עתה על ידי בסון סולו, עם ליווי בלוזי של תוף צד, תיבה סינית וחצוצרה מעומעמת. ראוול חוזר על נושא זה בעקשנות גדלה והולכת והוא מככב בקדנצה האדירה והמסיימת. אורלי טל
RkJQdWJsaXNoZXIy NDUxMg==