fbpx

ניר ארז

ניר ארז

באיזה גיל התחלת לנגן?
התחלתי לנגן בגיל עשר, בהיותי בכיתה ה’. למדתי בבית ספר מנגן בעיר לוד, בה גדלתי. בלי שום רקע במוזיקה, שלי או של משפחתי, בלי היכרות עם עולם המוסיקה הקלאסית בכלל, מצאו שאני מתאים לנגן בכלי נשיפה ממתכת, הניחו לי טרומבון ביד והתחלתי לנגן.

באיזה גיל הבנת שאת/ה רוצה להמשיך בקריירה מוזיקלית?
אני חושב שמגיל מאד צעיר הבנתי שאני נהנה מלנגן עם אנשים, וזכיתי להכיר חברים מאד קרובים שמאז ועד היום אני מנגן איתם, מתאמן ומבלה בחברתם. אני חושב שלחברויות האלו בתקופת התיכון והצבא היה מקום מרכזי ברצון שלי להמשיך ולנגן, להמשיך ולעשות מוזיקה עם אנשים. כמעט מההתחלה סומנתי כנגן מאד מוכשר, ניגנתי בכל המסגרות הנחשבות וגם נחשבתי לנגן הכי טוב בכל הרכב שהייתי בו. אבל המחשבה להפוך את זה ל”מקצועי” אף פעם לא עברה במוחי. לא שקלתי את האופציה להיבחן לתזמורת או לג’וב מקצועי בכלל, עד גיל 19 כשהמורה שלי דאז דניאל’ה מורנדיני פשוט הציב לי עובדה. לחשוב שנגינה היא מקצוע “רציני” הוא רעיון שעדיין לא לגמרי מתיישב אצלי בראש. מבחינתי אני הייתי ממשיך להתאמן, להשתפר ולנגן גם אם לא הייתי מתפרנס מזה, כי זה פשוט מסב לי כל כך הרבה שמחה ומקום לביטוי.

ספר/י על רגע בלתי נשכח עם הפילהרמונית
הייתי רוצה להגיד אחד הקונצרטים עם מאהלר 3 בסיור האחרון של זובין עם הפילהרמונית באירופה בקיץ האחרון, עם הסולו הגדול והמפורסם והיקר לי מאד. ועוד כמה קונצרטים נפלאים עם אלן גילברט (דבוז’ק 9) וקיריל פטרנקו עם ברהמס 3. מאחר ונכנסתי לתזמורת בגיל כל כך צעיר, ועם ז’אנרים מאד מגוונים של מוזיקה שאני אוהב לנגן ולהאזין, אני דווקא נזכר בקונצרט שבו השתתפה (בפעם היחידה עד כה) חווה אלברשטיין בשני שירים עם התזמורת, ככה בקונצרט בוקר לתלמידי מקהלות. אני זוכר שמאד התרגשתי כשהיא עלתה ושרה, הפיצה אבק כוכבים וזוהר שאני מעריץ, ויצרה רגעים מאד אינטימיים של מוזיקה והקשבה שגם בתזמורת כמו שלנו הן יחסית נדירים.

מה את/ה אוהב/ת לעשות מחוץ לבמה?
אני מאד אוהב לקרוא, להאזין לתקליטי ג’אז ישנים, לבשל, ולטפח את הגינה שלנו. אני אוהב לנוע, בין אם זה בתירגול יוגה וצ’י קונג, ריצה או אופניים. אני נהנה מאד לשבת למדיטציה, לבד או עם חברים, ולחיות בתשומת לב. זה פותח עולם חדש של הנאה מדברים אלמנטריים כמו לשטוף כלים, ללכת, לנשום…

איזה סוג מוזיקה נמצא ברשימת ההאזנה שלך?
בשנה האחרונה התחלתי להכיר מוזיקה קלאסית מצפון הודו, ויש כמה זמרים שאני מקשיב להם – פנדיט פראן נאת, חפיז אחמד קאן. זה חלק מחינוך מוזיקלי שלקחתי על עצמי, שבו אני לומד לשמוע סאונד ולשיר לפי המסורת ההודית. זה פותח לי את הלב ומעשיר את כל החוויה המוזיקלית, בפרט הנגינה בתזמורת וההוראה. חוץ מזה, אני מעריץ שרוף של ג’ורג’ האריסון והביטלס בכלל, פול סיימון, איימי ווינהאוס, ואמני ג’אז כמו דון באייס, ג’ון קולטריין ודיוק אלינגטון.

מהי משמעות הפילהרמונית עבורך/מדוע רצית להשתייך לפילהרמונית?
הפילהרמונית בשבילי היא מקום שבו אני מרגיש חופשי להיות מי שאני. יש בתזמורת הזאת מגוון כל כך רחב של אישיויות, כל אחד נשמע כמו עצמו – אין אף תזמורת שנשמעת כמונו, יש המון אופי בנגינה ובאיכויות האנושיות. אני מרגיש זכות להיות חלק מגוף כזה, שיודע לקחת את כל מה שיש לאנשים להציע, גם על הבמה, אבל גם בכל מה שקשור ליוזמות אישיות, ניהול עצמי של הנגנים את עצמם, קבלת החלטות משותפת, פתח להצעות אומנותיות ויצירתיות מעבר לאולם הקונצרטים, בכל מה שקשור לשמירה על קשר עם קהל המנויים והתורמים, עם מה שקורה סביבנו.

האם רכשת מיומנויות חדשות במהלך מגפת הקורונה?
כמו שאמרתי, למדתי הרבה על מוזיקה לא “קלאסית” מערבית – שירה הודית, נגינה בפסנתר ואילתור. אני מרגיש שגם מאד השתפרתי בבישול ואפייה, הודות לספר נהדר של אסף אביר שנקרא “לא ספר בישול”. אני מרגיש שנעשיתי אדם שמצליח להנות מפשטות יותר מפעם, לשחרר קצת יותר מציפיות ופשוט להנות ממה שיש. זה ניכר גם באופן שבו אני מתאמן עם הטרומבון, הרבה פחות נוקשה עם עצמי מבעבר, נותן לדברים לזרום ולקרות, ובעיקר שואף לצאת מחדר האימון עם חיוך. עבורי זו הייתה תפנית מאד מרעננת ביחסים שלי עם הכלי.

כיצד נוכל לשמור על מוזיקה קלאסית והופעות חיות רלוונטיות בעידן הדיגיטלי?
אני מרגיש שאנחנו עושים דברים נפלאים בכל הקשור למדיה הדיגיטלית, יש לנו מחלקה שעובדת בצורה מאומצת ונכונה ביותר, בעיניי. אני קצת שמרן בקטע הזה, וחושב שאין באמת תחליף ללשמוע סאונד איכותי בחלל ענק עם עוד אלפיים זוגות אוזניים שחולקים איתך רגע חד פעמי. ייתכן והצורך להנגיש בתקופה שאי אפשר לפקוד את אולמות הקונצרטים ייצר גם טכנולוגיות נגישות יותר להנות מהאמנות שלנו, אבל בשבילי המהות היא קונצרט חי ולשם אני רוצה לשאוף. לגרום לאנשים לחוות את מה שאני חווה כשאני מנגן ומפיק בעזרת הגוף שלי, הנשימה שלי, השפתיים שלי, סאונד שהוא חלק מהדבר הכי מרהיב שיש שנקרא תזמורת.

משהו נוסף על עצמך שתרצה/תרצי לחלוק עמנו?
אני מעוניין לסיים בהוקרת תודה עמוקה, לכל מי שתומך בנו. זה תמיד נוגע לליבי שאנשים בוחרים לתמוך בתרבות, באמנות, באמנים, וכל כך לא ברור מאליו. אני מאחל לכולנו שנזכה להמשיך להנות ממוזיקה משובחת, באופן ישיר ובלתי אמצעי, עוד הרבה שנים.

קונצרטים נוספים