באיזה גיל התחלת לנגן?
התחלתי לנגן בגיל שבע בפסנתר והתמדתי בכך במשך עשר שנים. בגיל תשע רציתי להצטרף לתזמורת בית הספר והמורה למוסיקה החליט שאנגן בפיקולו ובכך קבע את גורלי… גם כשעברתי לנגן בחליל הקונצרטים הרגיל המשכתי, לצד הנגינה בחליל, לנגן גם בפיקולו – בתזמורת הנוער ובתזמורת צה”ל.
במהלך השנים קידמתי מאד את המודעות לכלי ייחודי זה – הבאתי לכתיבתן וביצוען של יצירות רבות והכשרתי חלילנים רבים כנגני פיקולו.

באיזה גיל הבנת שאת/ה רוצה להמשיך בקריירה מוזיקלית?
בגיל צעיר מאד הבנתי שאני מאד אוהב להופיע וכי אני רואה את עתידי על הבמות.

ספר/י על רגע בלתי נשכח עם הפילהרמונית
התמזל מזלי להיות שותף לאירועים מרגשים רבים במהלך השנים כמו הסיור הראשון לפולין ב – 1987 ולרוסיה ב – 1990.
אין ספק שאחד האירועים המרגשים ביותר היה פסטיבל הפרידה ממאסטרו זובין מהטה לאחר 50 שנות ניהול מוסיקלי. בקונצרט האחרון שבו ביצענו את הסימפוניה השנייה של מאהלר לא נותרה עין אחת יבשה, בקהל ועל הבמה, והוא נחרט בזיכרון כולנו.

מה את/ה אוהב/ת לעשות מחוץ לבמה?
מחוץ לבמה אני מלמד וגם עוסק בכתיבת עיבודים – תחביב שאני עוסק בו שנים רבות ומאד נהנה ממנו.

מהי משמעות הפילהרמונית עבורך/מדוע רצית להשתייך לפילהרמונית?
בגיל 24 נקראתי להחליף את נגן הפיקולו של הפילהרמונית שחלה באופן פתאומי – והיתר היסטוריה… מאז אני כאן, למעלה משלושים שנה. יד המקרה הביאה אותי למקום שהוא פסגת חלומותיו של כל נגן ישראלי.

האם רכשת מיומנויות חדשות במהלך מגפת הקורונה?
הקורונה שינתה לכולנו את החיים וחייבה אותנו לחשב מסלול מחדש. אי הוודאות הפכה חלק בלתי נפרד משגרת חיינו. אני החלטתי לשלב הגשמת חלום ישן עם רכישת מקצוע שאינה כרוכה בהשקעה ארוכת שנים וכרגע אני בתהליך הוצאת רישיון נהיגה לאוטובוס. איש אינו יודע מה מנבא העתיד ובימים כאלה רצוי שלכל אדם יהיה אפיק השתכרות נוסף…

כיצד נוכל לשמור על מוזיקה קלאסית והופעות חיות רלוונטיות בעידן הדיגיטלי?
אני מקווה מאד שבקרוב יחזרו החיים למסלולם ואולמות הקונצרטים שוב יהיו מלאים. יחד עם זאת חשוב שנשמר ונפתח את מה שנוצר בתקופת הקורונה מבחינת השימוש במדיה הדיגיטלית – כך נוכל לשוב ולנגן קונצרטים חיים באופן המסורתי לצד פנייה לקהלים נוספים ומרוחקים דרך המדיה.