באיזה גיל התחלת לנגן?
התחלתי לנגן בכינור בגיל 6

ספר/י על רגע בלתי נשכח עם הפילהרמונית
יש הרבה. הזכורים ביותר:
1. 2011, קונצרט ב”פרומס” שבלונדון, ופעילויות של הפגנה הפריעו לנו במהלך ההופעה מספר פעמים. אני זוכרת את הרגשות המעורבים שלי, כמה יציבים ואציליים היו מאסטרו מהטה, הסולן שלנו גיל שחם והקולגות שלי בזמן הסיטואציה המסובכת הזו.
2. אוקטובר 2019, הקונצרט האחרון בפסטיבל הפרידה ממאסטרו מהטה, הסימפוניה השנייה של מאהלר. אני חושבת שזו הייתה ההופעה הכי אמוציונאלית וצבעונית שלקחתי בה חלק אי פעם.

מה את/ה אוהב/ת לעשות מחוץ לבמה?
חוץ ממוזיקאית אני גם צלמת, ולאחרונה אני עוסקת בתחום האומנויות היפות. עם שני חבריי הצלמים, יצרנו שיתוף פעולה אמנותי בשם Beam Collective, ובזמן האחרון אנחנו יוצרים תערוכה מקוונת עם אמנים מכל העולם.
בזמני הפנוי אני אוהבת לעסוק בספורט ימי, שייט, גלישת גלים, סאפ. גם יוגה ומדיטציה הפכו לחלק בשגרה היומית שלי בשנה האחרונה.

מהי משמעות הפילהרמונית עבורך/מדוע רצית להשתייך לפילהרמונית?
מפני שיש לפילהרמונית משמעות חשובה ביותר בסצנת המוסיקה הישראלית והעולמית. אנחנו יכולים לגעת בלב ונפש האדם על ידי נגינה של מוסיקה קלאסית, לנחם אותו ואולי אפילו לתת לו פרספקטיבה חדשה לחיים.

האם רכשת מיומנויות חדשות במהלך מגפת הקורונה?
כן. עשיתי רישיון שייט, שיפרתי את אימוני היוגה שלי, ואצרתי מספר תערוכות.

כיצד נוכל לשמור על מוזיקה קלאסית והופעות חיות רלוונטיות בעידן הדיגיטלי?
אנחנו חייבים לזכור ולהזכיר לאנשים שפעילויות וקשרים מקוונים אף פעם לא יוכלו להחליף קשרים אמיתיים, האנרגיה שאפשר להעביר אך ורק דרך נוכחות פיזית. אז עם כל הכבוד ויש כבוד לטכנולוגיות חדשות בעידן הדיגיטלי, אנחנו צריכים לשמר גם את הצד הבלתי מקוון של חיינו בכדי להישאר בני אדם עם תחושות ורגשות אמיתיים.