fbpx

נוזדה מנצח על ברוך, צ’ייקובסקי ורוסיני

מאסטרו ג‘נאנדראה נוזדה והכנרים אקיקו סוּואנאי  ומיכאל בארנבוים בשתי תכניות, הכוללות שניים מהקונצ‘רטי לכינור האהובים ביותר בכל הזמנים – מאת ברוך ומאת צ‘ייקובסקי, לצד הסטבט מאטר מאת רוסיני, יצירה מפתיעה בתוך הז‘אנר הדתי הטיפוסי, בשל סגנונה האופראי, האופייני כל כך לרוסיני.

בנעורי”, כתב המלחין מקס ברוך ,”למדתי נגינה בכינור והתמדתי בלימודים במשך ארבע או חמש שנים. למרות שלא הייתי לנגן מיומן, למדתי  לאהוב את הכלי. בעיני, הכינור  היה מלך הכלים, וזה היה די טבעי שכבר מגיל צעיר נטיתי לחבר לכלי הזה מוזיקה”.  את הקונצ‘רטו הראשון לכלי שהוא כה אהב כתב ברוך במשך כשמונה שנים. אחרי נגינת הבכורה שב הקונצ‘רטו לשולחן העבודה ושם קיבל את צורתו הסופית. צורה ייחודית שבה הפרק הראשון (בשונה מן המסורת המקובלת) הוא בסך הכל מעין מבוא, משחק מקדים לקראת השיא בפרק השלישי. גוון  צועני כמו בקונצ‘רטות של ברהמס ושל צ‘ייקובסקי וקצב תוסס שכובש במהירות את הבמה ואת האולם.

בפסיעותיו הראשונות של הקונצ‘רטו האהוב והמפורסם לכינור של צ‘ייקובסקי, על במת ההיסטוריה, לא היה אפילו רמז להצלחה המסחררת שהקונצ‘רטו עתיד לנחול ובצדק. צ‘ייקובסקי עבד על היצירה עם כנר ושמע את עצותיו הטכניות. הוא הגיש את היצירה לליאופולד אואר שלא התייחס ליצירה כלל וכשנשאל אמר שהיא גם בלתי נגינה וגם אינה הולמת את הכלי. צ‘ייקובסקי העביר את התווים לכנר אחר – אדולף ברודסקי וזכה בביקורת הגרועה ביותר שנכתבה אי פעם. בחלוף זמן נוסף גילה העולם את היצירה ומאז היא מנוגנת שוב ושוב. היצירה נעה בין הפגנת וירטואוזיות לכל אורכה, להיגדים ליריים בייחוד בפרק השני, לבין סחף חושים בפרק השלישי, סחף שככל הנראה הפחיד את אואר והביא לביקורת המשמיצה. מהצרות האלה השתחררנו וטוב שכך.

באשר לנסיבות חיבור הסטבט מאטר של רוסיני, מומלץ לעורכי דין וחובבי פרשיות משפטיות לעיין בהשתלשלות הפרשה, היא מסקרנת, מעוררת ומשעשעת. באשר למוזיקה – זה כבר סיפור אחר. החריזה המיוחדת של השיר, המתאר את תוגת האם הרואה את בנה המת, כבשה לבבות רבים לאורך הדורות ולכן קיימים נוסחים כה רבים ליצירה כשהמפורסם שבהם הוא זה של פרגולזי, נוסח שרוסיני הכיר. היצירה של רוסיני שופעת חן וגוונים אופראיים מובהקים, המוזיקה מכמירת לב עד כדי כך שחזנים אימצו אותה והתאימו אותה לטקסטים יהודיים, למרות שהאימא המקוננת ביצירה היא אמו של המושיע. היצירה התקבלה בהערכה שהיטיב לנסח המשורר תיאופיל גוטייה: ”יש בה אצילות, פשטות ורצינות”. המשורר היינה שמע בה ”חסד נצחי ורכות שאין לעמוד בפניה. נשמעה לי כטרקלין למלכות השמים”. הקהל כאן ייצא מן  האולם נלהב, לא פחות.

תכנית מס' 1

ג'נאנדראה נוזדה, מנצח

אקיקו סוואנאי / מיכאל בארנבוים, כנרים

אריקה גרימלדי, סופרן

דניאלה ברצ'לונה, מצו סופרן

פיירו פרטי, טנור

ניקולה אוליביירי, באס

המקהלה הפילהרמונית מפראג בניצוח לוקס וסילק

ברוך: קונצ’רטו לכינור מס’ 1

רוסיני: סטבט מאטר

תכנית מס' 2

ג'נאנדראה נוזדה, מנצח

אקיקו סוואנאי / מיכאל בארנבוים, כנרים

אריקה גרימלדי, סופרן

דניאלה ברצ'לונה, מצו סופרן

פיירו פרטי, טנור

ניקולה אוליביירי, באס

המקהלה הפילהרמונית מפראג בניצוח לוקס וסילק

צ’ייקובסקי: קונצ’רטו לכינור

רוסיני: סטבט מאטר

תכנית מס' 3

ג'נאנדראה נוזדה, מנצח

אריקה גרימלדי, סופרן

דניאלה ברצ'לונה, מצו סופרן

פיירו פרטי, טנור

ניקולה אוליביירי, באס

המקהלה הפילהרמונית מפראג בניצוח לוקס וסילק

מיכאל וולפה, מנחה

רוסיני: סטבט מאטר