הילה בג'יו היתה חברה בסטודיו של האופרה הישראלית ומאז הופיעה בקביעות
עם האופרה הישראלית. תפקידיה שם כוללים את לוצ'יה ב"לוצ'יה די למרמור"
מאת דוניצטי, טיטניה ב"חלום ליל קיץ" מאת בריטן, יוליה ב"רומאו ויוליה" מאת
גונו, אדינה ב"שיקוי אהבה" מאת דוניצטי, ג'ילדה ב"ריגולטו" מאת ורדי, נורינה
ב"דון פסקואלה" מאת דוניצטי, מארי ב"בת הגדוד" מאת דוניצטי, השועלה
ב"השועלה הערמומית" מאת ינצ'ק, פמינה ב"חליל הקסם" מאת מוצרט ועוד.
היא הופיעה כסולנית עם כל התזמורות בארץ, לרבות התזמורת הפילהרמונית
הישראלית, הסימפונית הישראלית ראשון-לציון, התזמורת הסימפונית ירושלים
והקאמרטה הישראלית ירושלים, תחת שרביטם של מנצחים ידועים ובהם
דניאל בארנבוים, דניאל אורן, זובין מהטה, דן אטינגר, אשר פיש, עומר מאיר
ולבר, דניאל קלגארי ופרדריק שזלן. בחו"ל הופיעה בפסטיבל דרזדן, בפסטיבל
רוסיני באיטליה, ביצעה את "פיירו הסהרורי" מאת שנברג בפסטיבל למוזיקה
קאמרית בברלין בניצוחו של דניאל בארנבוים ועם הפרויקט הקאמרי הישראלי
בניו יורק, וכמו כן הופיעה עם תזמורת בית האופרה של ולנסיה ובבתי האופרה
של ננסי, לוקסמבורג וברגן בנורבגיה. הילה בג'יו זכתה בפרסים רבים ובהם
פרס רוזנבלום לשנת 2012 ,פרס על ביצוע יצירה ישראלית מטעם משרד
התרבות, הפרס השני בתחרות בלוודרה היוקרתית בווינה וכן במלגות מטעם
קרן התרבות אמריקה-ישראל, מלגת גרבוב, מלגת בסר, מלגת סילוורמן ומלגת
המכון הישראלי לזמרה אמנותית.

שמו של המנצח הגרמני קרל-היינץ שטפנס, מנהל מוזיקלי של האופרה הממלכתית בפראג ומנצח ראשי ויועץ אמנותי של התזמורת הסימפונית של נורקפינג בשוודיה, הולך לפניו הן באולמי הקונצרטים והן בבתי האופרה ברחבי העולם. כמנצח אורח מבוקש, ניצח קרל-היינץ שטפנס על תזמורות חשובות, בהן התזמורת הסימפונית של רדיו בווריה, הפילהרמונית של ברלין, הפילהרמונית של מינכן, הפילהרמונית המלכותית של שטוקהולם, תזמורת טונהאלה מציריך הפילהרמונית הישראלית, ותזמורות הרדיו של ברלין, קלן, פרנקפורט, המבורג, הנובר, לייפציג ושטוטגארט. בעונה שעברה שב וניצח על תזמורת פילהרמוניה בלונדון וכן על התזמורת הלאומית של ליון ועל תזמורת המוצרטאום בזלצבורג. בתקופת כהונתו כמנהלה המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של ריינלנד-פפאלץ זכתה התזמורת בפרס אקו כתזמורת הטובה ביותר בשנת 2015 עבור ההקלטה של יצירות ב' א' צימרמן, בפרס עבור תוכניות הקונצרטים הטובות ביותר לעונת 2016-17 מטעם אגודת המו"לים הגרמנים למוזיקה ובפרס ההקלטה הקונצרטית של השנה מטעם פרסי אופוס קלאסיק עבור הקלטת יצירותיו של ג'ורג' אנתייל. הוא גם מנצח בקביעות על הפקות אופרה, הופיע פעמים אחדות בלה סקלה במילנו ומוזמן בקביעות לנצח באופרה הממלכתית של ברלין. כשכיהן כמנהל מוזיקלי של האופרה הלאומית של נורווגיה, ניצח שם על הבכורה הנורווגית של "פלאס ומליסנדה" מאת דביסי, בין היתר. לפני שפנה לניצוח היה קרל-היינץ שטפנס קלרניתן סולן בולט ושימש כקלרניתן ראשי של התזמורת הסימפונית של רדיו בווריה ושל התזמורת הפילהרמונית של ברלין. לא מכבר הוענק לו צלב ההצטיינות בגרמניה על פועלו בתחום המוזיקה.

 

מקהלת באך ממינכן, שנוסדה ב-1954 בידי קרל ריכטר, זכתה למוניטין בינלאומיים בעיקר בזכות ביצועיה ליצירותיו של יוהן סבסטיאן באך בסיורי קונצרטים ברחבי העולם ובהקלטות רבות. אחרי מותו של ריכטר ב-1981 היה הנס-מרטין שניידט מנצחה של המקהלה (1984-2001). בשנים הבאות עבדה המקהלה עם מספר מנצחים אורחים, במיוחד עם מנצחים המתמחים במוזיקת ברוק ובהם פטר שרייר, ברונו וייל ורלף אוטו. ב-2005 מונה הנסיורג אלברכט למנהלה המוזיקלי של המקהלה ותחת שרביטו פותחה פעילות אמנותית חדשה והושג צליל מקהלתי מובחן. ביצועים של יצירות באך, בהשראת ביצועים אותנטיים, נותרו במרכז פעילותה של המקהלה. בשנים האחרונות היו תוכניות יוצאות דופן ורפרטואר מורחב לסימני היכר נוספים של המקהלה, ובאו לידי ביטוי בשיתוף פעולה עם להקות המחול של ג'ון נוימאייר ומרגריט דונלון ועם סולנים נודעים, בהם מרליס פטרסון, סימון קרמס, קלאוס פלוריאן ווגט ומיכאל וולה. מקהלת באך ממינכן ממשיכה להופיע עם שותפיה האמנותיים משכבר הימים, תזמורת באך ממינכן וקולגיום באך ממינכן, וכן עם תזמורות אירופיות מובילות הן במינכן והן בסיורים במרכזי מוזיקה ובפסטיבלים בינלאומיים ברחבי העולם. סיור הקונצרטים הנוכחי בישראל להופעות עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית מתקיים בשיתוף פעולה עם מכון גתה.
יוהנה זולר, מנצחת מישנה של מקהלת באך ממינכן, היא מנצחת, נגנית צ'מבלו ונגנית עוגב, המופיעה עם הרכבים נודעים של מוזיקה עתיקה, בהם תזמורת הברוק מפרייבורג והופקפלה ממינכן. היא הופיעה בתיאטר אן דר וין, בפסטיבל הנדל הבינלאומי בגטינגן, בשבועות באך בתורינגיה ובקונצרטי הקיץ בחסות אאודי באינגולשטדט, כמו גם בסידרה בינלאומית של קונצרטים לעוגב בקתדרלות של ריגה ופסאו. היא משמשת כמנהלת אמנותית של הקונסורט הקולי במינכן, שאותה יסדה, ושל פסטיבל הברוק גריסונס בשווייץ. ב-2016 מונתה כנגנית העוגב של כנסיית פטר הקדוש במינכן. היא גם מרצה באוניברסיטה לאמנויות הבמה במינכן, שבה סיימה את לימודיה בהצטיינות. יוהנה זולר נולדה ב-1989 וזכתה בתחרויות בינלאומיות בגרמניה ומחוצה לה, בהן תחרות המוזיקה הבינלאומית "אביב בפראג" ובתחרות המוזיקה הגרמנית.

מרתה ארגריץ' נולדה בבואנוס איירס שבארגנטינה והחלה ללמוד נגינה בפסנתר בגיל חמש אצל וינסנצו סקרמוצה. ב-1995 עקרה לאירופה והמשיכה את לימודיה בלונדון, בווינה ובשווייץ אצל ברונו זיידלהופר, פרידריך גולדה, ניקיטה מגלוף, גב' מדלן ליפטי וסטפן אשכנזי. ב-1957 זכתה בתחרויות הפסנתר בבולצנו ובז'נבה וב-1965 בתחרות שופן הבינלאומית בוורשה. מאז היתה לאחת הפסנתרניות הבולטות ביותר בעולם. הרפרטואר הנרחב שלה כולל יצירות מאת באך, ברטוק, בטהובן ומסיאן וכן יצירות מאת שופן, שומאן, ליסט, דביסי, ראוול, פרנק, פרוקופייב, סטרווינסקי, שוסטקוביץ' וצ'ייקובסקי. היא מוזמנת בקביעות להופיע עם התזמורות המובילות, המנצחים הנודעים ובפסטיבלים החשובים באירופה, ביפן ובאמריקה, אולם מקדישה חלק ניכר מחייה המוזיקלים לנגינת מוזיקה קאמרית. היא מנגנת בקביעות עם נלסון פריירה, אלכסנדר רבינוביץ', מישה מאיסקי, גדעון קרמר ודניאל בארנבוים. הקלטותיה הרבות זיכוה בפרסים יוקרתיים, לרבות הגראמי, פרס גרמופון, פרס מבקרי ההקלטות הגרמנים ופרס מגזין מוזיקה של הבי'בי'סי'. רבות מהופעותיה שודרו בטלוויזיה ברחבי העולם. מ-1998 היא משמשת כמנהלת אמנותית של פסטיבל בפו ביפן, ב-1999 יסדה את תחרות הפסנתר הבינלאומית ואת פסטיבל מרתה ארגריץ' בבואנוס איירס ובשנת 2002 את פרויקט מרתה ארגריץ' בלוגנו. מרתה ארגריץ' זכתה באותו כבוד רבים, בהם קצין מסדר האמנויות והספרות (1996) ומפקד מסדר האמנויות והספרות (2004) מטעם ממשלת צרפת, מוזיקאי השנה מטעם כתב העת מיוזיקל אמריקה (2001), אות מסדר השמש העולה מטעם קיסר יפן והפרס הקיסרי היוקרתי מטעם אגודת האמנות ביפן (2006) וכן אות הכבוד של מרכז קנדי בוושינגטון (2016).

 

<img class="alignleft size-full wp-image-8471" src="http://ipoold.local/wp-content/uploads/2017/10/אסף-מעוז.jpg" alt="אסף מעוז" width="750" height="440" />אסף מעוז, יליד 1979, בוגר ביה"ס התיכון לאומנויות ע"ש תלמה ילין, האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל-אביב וביה"ס הגבוה למוזיקה ברוסטוק גרמניה.

בין מוריו נמנים אהובה דרייבלט, סמיון ירושביץ', אורה שירן ואקסל וילצ'וק. לאחר שירותו בצה"ל כ"מוזיקאי מצטיין" השתתף בפסטיבלים כגון "צלילים במדבר" בשדה בוקר, "Playing for Peace – Apple Hill" בארה"ב ובירדן, ורביה בשוויץ (2002-2014) ובפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית ירושלים (2008-2013). משנת 2000-2012 ניגן כמוביל קבוצת הכינור השני בתזמורת דיוואן מערב-מזרח בניצוחו של מאסטרו דניאל בארנבוים.

הוא זכה מספר פעמים בתחרויות למוסיקה קאמרית באקדמיה בת"א. זוכה מלגות קרן התרבות אמריקה–ישראל, קרן Live Music Now ע"ש יהודי מנוחין וקרן בארנבוים-סעיד. אסף התגורר בברלין בשנים 2004-2013 שם ניגן כמשנה לכנר הראשי בתזמורת הקומישה אופר בברלין, מוביל כינור שני בתזמורת הפילהרמונית של בילפלד, נגן קבוע בתזמורת הקאמרית הגרמנית בברלין (כנר מוביל ומוביל כינור שני) וכן ניגן ככנר ראשי בתזמורת הקאמרית של פסטיבל ורביה בשוויץ. היה חבר בלהקת הסווינג The Capital dance orchestra.

החל מעונת 2013-14 הוא חבר התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בזמנו הפנוי הוא אוהב לשחק טניס, שחמט, להאזין למוזיקה ולהלך על שפת הים.

סעידה ברלב גדלה בשווייץ והחלה ללמוד נגינה בכינור בגיל 8 אצל מרגריטה קרפילובה. בהיותה בת 14 התקבלה לקונסרבטוריון של לוזן, שם למדה עם קריסטין סרנסן. שנה לאחר מכן הצטרפה לכיתתו של פרופ' טיבור ורגה והופיעה עמו בקונצרטים של מוסיקה קאמרית בפסטיבל הקיץ שלו בשווייץ. ב-1988, זכתה בפרס הראשון בתחרות הנוער המוסיקלי בלוזן.

סעידה ברלב הופיעה כסולנית עם תזמורות בשווייץ, ביניהן תזמורת רדיו שווייץ האיטלקית, והתזמורת הקאמרית של לוזן. ב-1990 עלתה לישראל וכאן השתלמה אצל חיים טאוב. היא הצטרפה לקבוצת הכינור הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בעונת 1990-91.

בישראל הופיעה סעידה כסולנית עם התזמורת הקאמרית רמת גן ותזמורת אוניברסיטת תל-אביב והשתתפה בקונצרטים קאמריים עם חברי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בארץ ובחו"ל. כמו כן הופיעה ברסיטלים רבים בשווייץ ובגרמניה עם אביה הפסנתרן אסף ברלב.