נגן הטרומבון הראשי משנת 2012 וחבר התזמורת משנת 2008, ניר התקבל לשורות הפילהרמונית בטרם מלאו לו 20 שנים, בעודו חייל בתזמורת צה״ל.

את לימודי הנגינה החל בגיל 10 בעיר לוד, תחת הדרכתם של נחמן יריב וולדימיר פלקסמן. לאחר מכן למד אצל נגני התזמורת הפילהרמונית, דניאל מורנדיני, מיכה דיוויס ויגאל מלצר. בהמשך למד אצל מר ג׳ו אלסי (ניו יורק) ואיאן באוספילד (וינה) ואצל רבים נוספים מבכירי הנגנים באירופה ובארצות הברית.

חבר ברביעיית המתכת הייצוגית של הפילהרמונית משנת 2009, איתה הופיע פעמים רבות בארץ ובחו״ל, בין השאר ברסיטל באולם קרנגי בניו יורק, בטוקיו ובמונטווידאו.

החל משנת 2013, ניר הינו גם מורה לטרומבון בבית הספר למוזיקה ע״ש בוכמן-מהטה ובאקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים. בנוסף, הנחה כיתות אמן לטרומבון בארגנטינה, צ׳ילה ואתונה. בהוראתו ובנגינתו מתרגל ניר שיטות יוגה שונות, המתייחסות לקשר בין נשימה, גוף ונפש.

בשנים 2013 ו2014 ניגן כנגן-ראשי אורח בתזמורת מוצרט של מאסטרו קלאודיו אבאדו בפסטיבל לוצרן, ועם תזמורת האופרה של מילאנו (לה-סקאלה) איתם השתתף בהפקות אופרה, הקלטות וסיורים. בשנה הקרובה עתיד לצאת לדרך פרויקט בשיתוף עם המכון למוזיקה ישראלית בו יקליט ניר יצירות לטרומבון שנכתבו על ידי מלחינים ישראליים, ביניהם גם יצירה שהזמין במיוחד.

בשנותיו הראשונות השתתף בקורסים מוזיקליים של הפילהרמונית הצעירה ותזמורת הנשיפה הלאומית וזכה לתמיכתה של קרן התרבות אמריקה-ישראל בין השנים 2002-2012.

זוכה פרס חביב הקהל בתחרויות האביב 2012, מקום שני בתחרות ליונס ישראל ומקום שלישי בתחרות לטרומבון באאוסטה שבאיטליה.

באתר האינטרנט שלו, www.nirerez.com, תוכלו להתעדכן בכל הנוגע להופעות קרובות, פרסומי מאמרים ומדיה.

רודולף בוכבינדר ביסס את מעמדו כאחד הפסנתרנים החשובים בעולם והוא מופיע תדיר עם תזמורות נודעות ובפסטיבלים חשובים ברחבי תבל. הרפרטואר המקיף שלו כולל יצירות רבות מהמאה העשרים והוא מייחס חשיבות ניכרת ללימוד מדוקדק של מקורות מוזיקלים. ברשותו 35 מהדורות מלאות של הסונטות מאת בטהובן וכן אוסף נרחב של פרטיטורות מקוריות, מהדורות ראשונה ומסמכים מקוריים, לרבות כתבי היד של הפרטיטורות ותפקידי הפסנתר של שני הקונצ'רטות לפסנתר מאת ברהמס.  למעלה ממאה הקלטותיו מתעדות את הרפרטואר הרבגוני ורחב היריעה שלו. כיום הוא מעדיף הקלטות "חיות" של הקונצרטים שלו, העדפה שהניבה תקליטור של הקונצ'רטות לפסנתר מאת ברהמס עם תזמורת הקונצרטחבאו בניצוחו של ניקולאוס הרנונקור, שני די'וי'די' הכוללים שישה קונצ'רטות לפסנתר מאת מוצרט בביצוע הפילהרמונית של וינה עם רודולף בוכבינדר כסולן וכמנצח, שהוקלטו בפסטיבל וינה ב-2006, והקלטה "חיה" נוספת של הקונצ'רטות לפסנתר מאת ברהמס עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית תחת שרביטו של זובין מהטה (2010). הופעותיו כפסנתרן וכמנצח בביצוע חמשת הקונצ'רטות לפסנתר מאת בטהובן עם הפילהרמונית של וינה ראו אור על גבי די'וי'די' (2011). הוא ממשיך לבצע את מכלול 32 הסונטות לפסנתר מאת בטהובן בלמעלה מ-40 ערים, ביניהן וינה, מינכן, המבורג, ציריך, בואנוס איירס ומילנו. בעונת 11-2010 הוא נהנה משיתוף פעולה הדוק עם התזמורת של דרזדן כאמן הבית הראשון שלה. מ-2007 הוא מכהן כמנהל אמנותי של פסטיבל גְרַפֶנֶג, פסטיבל בינלאומי חשוב למוסיקה מייסודו ליד וינה. בביוגרפיה שלו, "דה קאפו", הוא מציע תובנות הנוגעות לחייו כאחד הפסנתרנים החשובים ביותר בימינו.

ג'ושוע בל הוא אחד הכנרים הנודעים ביותר של ימינו והוא זוקף לזכותו קריירה בת למעלה משלושים שנה כסולן, כנגן מוזיקה קאמרית, כאמן הקלטות וכמנצח. הוא הופיע עם התזמורות החשובות ברחבי העולם כולו והוא מבוקש מאוד כסולן,  ברסיטלים ובקונצרטים קאמריים. מ-2011 הוא מכהן כמנהלה המוזיקלי של תזמורת האקדמיה סנט מרטין, האמן הראשון והאמריקני הראשון המכהן בתפקיד זה מאז יסד סר נביל מרינר את התזמורת ב-1958. תחומי העניין הרבגוניים שלו משתרעים מביצועים של נכסי צאן הברזל של הרפרטואר לכינור ועד הקלטתן של יצירות שהוזמנו במיוחד, בהן הקונצ'רטו לכינור מאת ניקולס מו, הקלטה שזיכתה אותו בפרס גראמי. הוא גם ניגן ביצועי בכורה של יצירות מאת ג'ון קוריליאנו, אדגר מאייר, ג'יי גרינברג ובהזד רנג'ברן וממשיך לחקור את גבולות הרפרטואר והכלי. הוא דוגל בדרכים חדשניות להעמקת ההשפעה החברתית והתרבותית של מוזיקה קלאסית ומשתף פעולה עם אמנים ואירגונים שונים מתחומים רבים ומגוונים. בין היתר הופיע עם רנה פלמינג, צ'יק קוריאה, רג'ינה ספקטור, וינטון מרסליס, כריס בוטי, אנושקה שנקר, פרנקי מורנו, ג'וש גרובן וסטינג, כשהוא שם דגש על מוזיקה כגורם מכריע בשיח הבין-תרבותי. הוא חובב נלהב של מוזיקה לסרטים והיה הסולן בפסקולים רבים, בהם "הכינור האדום" (1998), "גברות בלוונדר" (2004) ו"התנגדות" (2008). ג'ושוע בל הקליט למעלה מ-40 אלבומים, שזיכוהו בפרסי גראמי, מרקורי, גרמופון ואקו קלאסיק. הוא מחזיק בדעה כי המוזיקה היא אמצעי חינוכי חיוני ופועל במסירות למען מטרות חינוכיות, במיוחד עבור הקרן "חינוך באמצעות מוזיקה" ו"תפנית אמנויות", המספקות כלי נגינה ולימודי אמנויות לילדים שידם אינה משגת לחוות מוזיקה קלאסית. הוא ממשיך לטפח כישרונות צעירים כדור העתיד של שגרירי המוזיקה הקאלסית ומכהן כמרצה בכיר בבית הספר למוזיקה ע"ש ג'ייקובס באוניברסיטת אינדיאנה, שם למד בעצמו. הוא נולד בבלומינגטון, החל לנגן בכינור בהיותו בן ארבע ובגיל 12 החל ללמוד אצל ג'וזף גינגולד. הופעת הבכורה שלו כסולן התקיימה בהיותו בן 14, עם תזמורת פילדלפיה תחת שרביטו של ריקרדו מוּטי, ובגיל 17 הופיע לראשונה בקרנגי הול עם תזמורת סנט לואיס. בגיל 18 חתם על חוזה ההקלטות הראשון שלו וזכה במענק קריירה ע"ש אייברי פישר. בשנים הבאות זכה בתואר נגן השנה מטעם המגזין מיוזיקל אמריקה (2010), בתואר מנהיג עולמי צעיר מטעם הפורום  הכלכלי העולמי (2007), היה מועמד לחמישה פרסי גראמי וזכה בפרס אייברי פישר (2007). כמו כן זכה בבפרס האמנויות מטעם מושל אינדיאנה (2003) ובפרס הבוגר המצטיין של בית הספר למוזיקה ע"ש ג'ייקובס (1991). ב-2000 זכה בתואר "אגדה חיה של אינדיאנה" ונבחר כאחד מ-50 האנשים היפים של פיפל מגזין. ג'ושוע בל ניגן בפני שלושה מנשיאי ארה"ב, לרבות ברק אובמה, והיה חבר במשלחת התרבותית הראשונה לקובה מטעם הועדה לאמנויות ומדעי הרוח של הנשיא אובמה. הוא מנגן בכינור מבית היוצר של סטרדיבריוס, שנבנה ב-1713 והיה שייך לברוניסלב הוברמן, ומשתמש בקשת צרפתית משלהי המאה ה-18 מבית היוצר של פרנסואה טוּרט.

גל ניסקה, צ'לן ראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית מ-2016, הופיע על במות רבות בעולם כסולן, כמוזיקאי קאמרי וכנגן תזמורת. הופעת הבכורה שלו כסולן היתה עם תזמורת ג'וליארד באולם אייברי פישר בניו יורק תחת שרביטו של דניס ראסל דייויס ומאז הופיע עם תזמורות רבות בארה"ב ובאירופה. כנגן קאמרי זכה להכרה במספר תחרויות חשובות בארה"ב, בהן תחרות קולמן ותחרות פישוף, ובין השאר הוענק לו ולשלישיית הפסנתר שלו פרס איגוד המוזיקה של אוניברסיטת הארוורד. כמו כן זכה בפרס הצ'לו ע"ש רחל ודב גוטמן ובפרס חביב הקהל ע"ש מאירה גרא בתחרויות האביב של קרן התרבות אמריקה-ישראל. גל ניסקה החל את לימודי הצ'לו בנס ציונה אצל לודמילה שטרק, המשיך אותם בצפון קרוליינה אצל לאוניד זילפר, השלים אותם בבית הספר ג'וליארד בניו יורק אצל ג'ואל קרוזניק ולימים שימש גם כעוזר ההוראה שלו בבית הספר. הוא השתתף בכיתות אמן של צ'לנים ידועי-שם, בהם יו-יו מא, סטיבן איסרליס, לין הארל, ברנרד גרינהאוס, דויד גרינגס, פראנס הלמרסון, יאנוש שטארקר וראלף קירשבאום. במשך שנתיים שימש כמישנה לצ'לן הראשי של התזמורת הפילהרמונית נויברנדנבורג בגרמניה ומ-2015 הוא מנגן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. זוהי הופעתו הראשונה כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית.