fbpx

חגיגות בתום יוֹבֵל

חגיגה היסטורית מחייבת מבט היסטורי. ”חגיגה בתום יובל” היא חגיגה של מבצעים ויצירות שחותמם מוטבע בספר הימים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית ושל מאסטרו זובין מהטה.

שנת 1967 הייתה שנה חשובה למדינת ישראל, לתזמורת הפילהרמונית הישראלית וגם לזובין מהטה. כאשר פרצה מלחמת ששת הימים, עלה המנצח הצעיר, אז המנהל המוזיקלי של תזמורת מונטריאול על מטוס מטען והגיע ארצה לחלוק את ימי החרדה והשמחה עם נגני התזמורת ועם המדינה כולה. לא רחוק משם, בעיר אתונה, נולד באותה שנה עצמה, מי שלימים יהפוך לאחד הכנרים החשובים של דורנו, לאונידס קבקוס.

תשע-עשרה שנים קודם לכן, בשנת 1948 על ערש הולדתה של מדינת ישראל נולד גם פנחס צוקרמן, בן לאב שהיה כנר וכלייזמר ששרד במחנה ההשמדה אושוויץ. צוקרמן, תלמידה של המורה האגדית אילונה פהר, הופיע כבר בגיל עשרים (אוקטובר 1968) עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בקונצ‘רטו לכינור של מנדלסון תחת שרביטו של ורנר טורקנובסקי ושנתיים מאוחר יותר ניגן את הקונצ‘רטו השני לכינור מאת ברטוק בניצוחו של מהטה. מאז הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהמרקם המוזיקלי של הפילהרמונית.

1973 זכורה בעיקר כשנה שבה פרצה מלחמת יום הכיפורים. אבל באותה שנה הגיע ארצה מטשקנט מי שלימים הפך להיות אחד הפסנתרנים החשובים של העת הזו – יפים ברונפמן. שלוש שנים לאחר שהגיע ארצה הופיע ברונפמן עם התזמורת ועם מאסטרו מהטה. מאז הוא רואה עצמו כידיד נאמן של מדינת ישראל ושל התזמורת הפילהרמונית. באותה שנה עצמה (1973) חזרה ארצה גם משפחת שחם. תשע שנים מאוחר יותר כבר שיתף פעולה בנם, גיל, עם מאסטרו מהטה. בשנים שעברו מאז, שב גיל שחם וחזר בקביעות לשתף פעולה עם מהטה והתזמורת. ייתכן שהעולה החדש ברונפמן נתקל ברחובות תל אביב במי שכבר היה אזרח ישראלי ”ותיק” הצ‘לן מישה מאיסקי, שעלה לישראל בשנת 1971 אחרי שריצה שמונה עשר חודשי מאסר במחנה עבודה בארץ הולדתו רוסיה. מאיסקי, כמו ברונפמן ושחם, מקפיד להגיע לביקורים חוזרים בארץ וקהל חובבי המוזיקה בארץ שומר להם אמונים.

 

כמו בכל חגיגה מעניינת, מייצגים המוזמנים אליה קשת רחבה של סגנונות ותפיסות ביצוע. רודולף בוכבינדר (יליד 1946) כבר היה בן 27 כאשר נולד יבגני קיסין, ובן 31 כאשר נולד דניס מטסויב.  ביחד עם יפים ברונפמן תשמיע נבחרת הפסנתרנים הזו קונצ‘רטי מהתקופה הקלאסית (הקונצ‘רטו החמישי פורץ הדרך מאת בטהובן), קונצ‘רטו בולט מהתקופה הרומנטית (הקונצ‘רטו השני של ברהמס) ושני קונצ‘רטי שנכתבו על ידי פסנתרנים כוכבים שגם הלחינו: ליסט ורחמנינוב. את שורת הסולנים המרגשת בחגיגות משלימות הזמרות חן רייס ואוקה פון דר דמראו.

שני מלחינים חשובים מאוד בעולם הקולנוע יושמעו במהלך החגיגות בתום יובל בפתיחת העונה של התזמורת: האחד, מוכר בוודאי לקהל חובבי הקולנוע של היום, ג‘ון ויליאמס, מחבר הפסקול של ”רשימת שינדלר”, שינוגן בקונצרט החותם של החגיגות. האחר, אריך וולפגנג קורנגולד, מי שהיה המלך הבלתי מעורער של הוליווד בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים.

סיפורו של קורנגולד מרתק. הוא היה בנו של מבקר מוזיקה נחשב בווינה, והוגדר בצדק כמלחין גאון כבר בגיל 9. בגיל 20 כבר הלחין את אחת היצירות החשובות שלו – האופרה ”העיר המתה”, אלא שלצד ההלחנה הרצינית והדרמטית, נמשך קורנגולד הצעיר אל הבמה הקלה וקסמיה, ובעיקר אל המוזיקה של יוהן שטראוס. שיתוף הפעולה בינו לבין הבמאי החשוב של התקופה מקס ריינהרדט בהעלאת עיבוד תזמורתי ל”עטלף” של שטראוס, הביא את ריינהרט להכיר בכישוריו המגוונים של המלחין הצעיר והוא המליץ עליו בפני אולפני הסרטים ההוליוודיים. כאשר הגיע קורנגולד להוליווד הוא זכה בה בן לילה כמעט למעמד של מלחין-כוכב ונדמה שכמו מלחינים ”רציניים” אחרים כדוגמת קורט וייל שעברו לתחום הפופולרי הוא היה שלם עם הדרך המוזיקלית שבה בחר. אבל, לקראת סוף שנות השלושים נדמה היה שקורנגולד מבקש לשלב לרגעים בין אהבותיו המוזיקליות השונות; הוא כתב את רביעיית כלי הקשת השלישית שלו והחל לעבוד על הקונצ‘רטו לכינור. הוא  ייעד אותו לידידו הקרוב הכנר ברוניסלב הוברמן, מייסדה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, אולם כאשר הושלם הקונצ‘רטו בשנת 1939 הוברמן היה כבר חולה מכדי לבצע את היצירה ובברכתו הופקדה בכורת הקונצ‘רטו בידי יאשה חפץ.

כפל המיומנות של קורנגולד סייע לו לכתוב יצירה מיוחדת במינה. הנושאים שבהם השתמש קורנגולד נלקחו מפסי קול שכתב לסרטים – שנשכחו זה מכבר, הטיפול- מזכיר את הסגנון השטראוסי-מהלרי (היצירה מוקדשת לאלמה מהלר), דרכי הפיתוח והמחשבה הצורנית, נבחרו כמיטב מסורת הקונצ‘רטו של המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה באופן שהיצירה מהווה תזכורת לנקודות ההשקה בין העולם הקונצרטנטי ולדרמה ההוליוודית, ועושה זאת בגלוי.

המאזין המתעניין יוכל למצוא קשרים מעניינים בין ”חיי גיבור” של שטראוס, הקונצ‘רטו לכינור של קורנגולד והמוזיקה ל”רשימת שינדלר” של בכיר מלחיניה הסימפוניים של הוליווד העכשווית, ג‘ון ויליאמס.

כתיבה: פרופ‘ זהבי

לקריאה נוספת היכנסו לעמודי הקונצרטים באתר

תכנית מס' 1

זובין מהטה, מנצח

לאונידס קבקוס, כנר

בן-חיים: תהילים
קורנגולד: קונצ’רטו לכינור
שוברט: סימפוניה מס’ 9 ("הגדולה")

תכנית מס' 2

זובין מהטה, מנצח

פנחס צוקרמן, כנר

אלגר: קונצ’רטו לכינור
בטהובן: סימפוניה מס’ 7

תכנית מס' 3

זובין מהטה, מנצח

דניס מטסויב, פסנתרן

מוצרט: סימפוניה מס’ 41, ק’ 551 ("יופיטר")
רחמנינוב: קונצ’רטו לפסנתר מס’ 3

תכנית מס' 4

זובין מהטה, מנצח

פזיל סאי, פסנתרן

מוצרט: קונצ’רטו לפסנתר מס’ 23 ב-לה מז’ור

ר’ שטראוס: חיי גיבור

תכנית מס' 5

זובין מהטה, מנצח

מישה מאיסקי, צ'לן

רודולף בוכבינדר, פסנתרן

פרטוש: קונצ’רטינו לתזמורת כלי קשת
שומאן: קונצ’רטו לצ’לו
בטהובן: קונצ’רטו לפסנתר מס’ 5 ("הקיסר")

תכנית מס' 6

זובין מהטה, מנצח

גיל שחם, כנר

ברהמס: קונצ’רטו לכינור
ברהמס: סימפוניה מס’ 2

תכנית מס' 7

זובין מהטה, מנצח

יפים ברונפמן, פסנתרן

מוצרט: הפתיחה ל"נישואי פיגרו", ק’ 492
שוברט: סימפוניה מס’ 3
ברהמס: קונצ’רטו לפסנתר מס’ 2

תכנית מס' 8

זובין מהטה, מנצח

יפים ברונפמן, פסנתרן

חן רייס, סופרן
אוקה פון דר דמראו, מצו-סופרן
המקהלה הישראלית ע”ש גארי ברתיני, בהדרכת רונן בורשבסקי
המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, בהדרכת סטנלי ספרבר

ליסט: קונצ’רטו לפסנתר מס’ 2
מהלר: סימפוניה מס’ 2 "התחייה"