בקצב ספרדי
וסילי פטרנקו מנצח | סימון טרפצ'סקי פסנתרן
התוכנית
-
01
ראוול
רפסודיה ספרדית
-
02
חינסטרה
קונצ'רטו ארגנטינאי
-
הפסקה -
03
אלבניז
רפסודיה ספרדית
-
04
פאיה
הכובע משולש הקצוות, סוויטה מס' 2
על המופע
מה הקשר העמוק בין מוזיקה ומקום? השאלה הזו משתקפת מבעד לצלילים מלאי החיות והקצב של התכנית הסימפונית המיוחדת הזו, בניצוחו של וסילי פטרנקו. אלבניז ופאיה, שניהם ספרדים, כתבו חלק גדול מהיצירות ה״ספרדיות״ שלהם בגלות – פאיה בפריז, אלבניז בין לונדון ופריז ובואנוס איירס. המוזיקה שלהם היא ספרד כמו שהם זכרו אותה, כמו שהיא הייתה חקוקה בגוף ובנפש שלהם.
הרפסודיה הספרדית של אלבניז היא שיר אהבה לספרד: הוא מתחיל עם הקדמה איטית שממקמת אותנו מיד בספרד, וממשיך עם פרקי ריקוד שמבוססים על שירים ספרדיים פופולריים של המאה ה- 19. גם ראוול הצרפתי כתב רפסודיה ספרדית, אבל כאן נקודת המבט מעט שונה. עם אמא ממוצא בסקי, ראוול הפריזאי תמיד הרגיש משיכה לספרד ולמוזיקה שלה. ספרד שמשתקפת דרך הרפסודיה שלו (ויצירות אחרות שכתב בהשראה ספרדית) היא פנטזיה, כזו שהוא בנה מצלילים ששמע,סיפורים ששמע, ותרבות שהקסימה אותו ושהיתה חלק ממנו, גם בחלקים לא מודעים של עצמו.
ראוול לא היה הפריזאי היחיד שהיה מוקסם מספרד והמוזיקה שלה – כמוהו היה גם הכוריאוגרף סרגיי דיאגילב, שהגיע לספרד עם להקת הבלט שלו בזמן מלחמת העולם הראשונה והתחיל לעבוד על שיתוף פעולה אמנותי עם המלחין הספרדי מנואל דה פאיה. יחד הם יצרו את ״הכובע בעל שלוש הפינות״ על פי נובלה קומית של פדרו אנטוניו דה אלרקון, עם מעצב במה מוכשר במיוחד – פבלו פיקאסו. הבלט עשה את הבכורה המוצלחת שלו בלונדון, והסוויטה התזמורתית שנשמע מרכזת את ההיילייטס הספרדיים של הבלט, עם ריקודים כמו סגדייה ופלמנקו בתזמור עשיר וסוחף של דה פאיה לתזמורת גדולה.
חינסטרה כתב את הקונצ'רטו הארגנטינאי כסטודנט בשנות ה-30, עבור חבר שלו שהיה פסנתרן. הבכורה התקיימה ככל הנראה בשנת 1941, אבל חינסטרה לא היה מרוצה מהיצירה והחליט לגנוז אותה. אשתו של חינסטרה סיפרה שבמשך שנים רבות הוא התכוון לשכתב אותו ולהוציא אותו לאור מחדש אבל הוא נפטר לפני שהספיק לעשות זאת. אבל לקונצ׳רטו הזה היה מזל: הפסנתרנית האמריקאית ברברה ניסמן אהבה מאד את המוזיקה של חינסטרה. כשהיא גילתה את הקונצ׳רטו היא קיבלה את הזכויות הבלעדיות לתווים ולביצוע הבכורה, וכך הוא נגלה אל העולם בפסטיבל שהוקדש לחינסטרה באוניברסיטת מישיגן. גם היום הקונצ׳רטו הזה לא מבוצע הרבה, אבל הוא מספק הצצה יפהפיה אל המוזיקה הארגנטינאית ואחד המלחינים הבולטים שלה.
חזרה לראש העמוד
