להב שני מנצח | קיריל גרשטיין פסנתרן
בן-חיים | עדס | שטראוס
בן-חיים | עדס | שטראוס
19:00 |
יום ד׳
תל אביב
כשעתיים כולל הפסקה
היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"אאולם הקונצרטים ע"ש לאוי
כשעתיים כולל הפסקה
ש"ח 220-640
ש"ח 220-640
כשעתיים כולל הפסקה
11:00 |
יום ו׳
תל אביב
קונצרט אינטרמצו ללא הפסקה
כשעתיים כולל הפסקה
היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"אאולם הקונצרטים ע"ש לאוי
כשעתיים כולל הפסקה
ש"ח 210-570
ש"ח 210-570
כשעתיים כולל הפסקה
21:00 |
יום שבת
תל אביב
כשעתיים כולל הפסקה
היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"אאולם הקונצרטים ע"ש לאוי
כשעתיים כולל הפסקה
ש"ח 220-640
ש"ח 220-640
כשעתיים כולל הפסקה
20:00 |
יום א׳
תל אביב
כשעתיים כולל הפסקה
היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"אאולם הקונצרטים ע"ש לאוי
כשעתיים כולל הפסקה
ש"ח 220-640
ש"ח 220-640
כשעתיים כולל הפסקה
פסטורלה עם וריאציות (יצירה זו לא תבוצע בקונצרט אינטרמצו)
קונצ'רטו לפסנתר
חיי גיבור
האם מוזיקה היא תמיד שיקוף של המלחין שכתב אותה? אולי במובן מסוים כן, אבל יש יצירות בהן הנוכחות של המלחין כל כך חזקה בתוך המוזיקה, שהן נשמעות כמעט כדיוקן של המלחין. כאלה הן שלוש היצירות שיבוצעו בקונצרט הזה, ויחד הן מספרות לא רק את הסיפור של כל אחד מהמלחינים שלהן, אלא מתלכדות לכדי ביטוי מוזיקלי מעורר מחשבה על הקשר בין יוצר ויצירה.
פאול בן-חיים נמלט מגרמניה הנאצית והגיע לתל אביב ב-1933, בילה שנים בחיפוש ופיתוח הקול האמנותי הייחודי שלו. התוצאה היא שילוב מרתק בין מסורת גרמנית רומנטית שספג בילדותו לבין צליל ים-תיכוני שגילה כאן, בארץ ישראל ובעבודה משותפת עם אומנים מרקעים תרבותיים שונים. ה"פסטורלה עם וריאציות" כתובה לתזמורת כלי קשה וסולו קלרינט יפה שיבוצע על ידי הקלרינטן שלנו רון זלקה, היא פרי החיפוש הזה – מיזוג בין עולמות, צבעים, סגנונות, שבמידה רבה משקף את התהוותה של המוזיקה הישראלית האמנותית של אמצע המאה העשרים.
הרבה שנים אחר כך, תומס עדס כותב את הקונצ׳רטו שלו לפסנתר – מחווה בלתי מתפשרת למסורת הקונצ׳רטי, עם הדהודים של ברטוק, פרוקופייב ורחמנינוב, שלושה פרקים, נושאים ברורים, קדנצות – מבנה מוזיקלי שנחשב אנאכרוניסטי וכמעט נעלם מהרפרטואר העכשווי. אל תוך המסגרת הקלאסית, עדס יוצק תוכן מוזיקלי אישי, ייחודי ועכשווי, עם תזמורים, הרמוניות ומקצבים שמאפיינים את הכתיבה שלו. ה״קלאש״ האסתטי הזה מלווה את עדס ביצירה שלו, והופך את המוזיקה שלו לקומוניקטיבית ומפתיעה במקביל: תמיד יש אלמנטים מוכרים שמאפשרים למאזין גישה למוזיקה, אבל לצידם עדס מאתגר את האוזן ואת האינטלקט עם מוזיקה מתוחכמת, עדכנית ולפעמים פרובוקטיבית. היכולת הזו שלו הפכה אותו לאחד המלחינים העכשוויים המבוצעים ביותר, והקונצ׳טו הזה שנכתב במיוחד עבור הפסנתרן קיריל גרשטיין ובוצע בבכורה עם הסימפונית של בוסטון, הפך לחלק בלתי נפרד מרפרטואר הפסנתר העכשווי באולמות הקונצרטים החשובים בעולם.
ולבסוף, גם ריכרד שטראוס כותב את עצמו ביצירה "חיי גיבור", שהוא דיוקן עצמי מוזיקלי גלוי: בשישה חלקים מוזיקליים הוא מתאר את חייו כגיבור שכוללים בין היתר את יריביו (כאדם בעל חוש הומור מפותח הוא אפילו קורץ למבקרי המוזיקה שקרעו אותו לגזרים על גבי העיתונים…), את אשתו פולין (בקטע סולו הכינור המפורסם, פלרטטני והפכפך) את הקרבות וההתפייסות שלו, וגם פרישתו מן העולם אל חיק המשפחה. שטראוס תכנן שחיי גיבור תבוצע לצד "דון קיחוטה" הסאטירית שלו (שביצענו בסוף העונה הקודמת) – וזו כנראה היתה הדרך שלו לסמן לקהל שלא ייקח אותו יותר מדי ברצינות.