להב שני מנצח | מישה מאיסקי צ'לן
בן-חיים | בלוך | שטראוס
22/10 יום ה׳ 21:00 תל אביב
היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"אאולם הקונצרטים ע"ש לאוי
התוכנית
-
01
בן־חיים
פסטורלה עם וריאציות (יצירה זו לא תבוצע בקונצרט ג'ינס)
-
02
בלוך
שלמה
-
הפסקה -
03
ר' שטראוס
חיי גיבור
בקונצרט הזה כל יצירה היא סוג של דיוקן. באחת מהן סיפור חייו של המלחין והרקע שלו נוכחים כל כך חזק במוזיקה, שהיא נשמעת כמעט כביוגרפיה שלו. בשנייה מדובר בדיוקן של דמות תנ"כית אפית, המסופרת דרך קולו של המלחין ונטועה עמוק בשורשים המשפחתיים והקולקטיביים שלו. והשלישית כתובה ממש כאוטוביוגרפיה מוזיקלית שהמלחין הקדיש לעצמו, עם הרבה הומור ומודעות עצמית. יחד הן מספרות לא רק את הסיפור של כל אחד מהמלחינים שלהן, אלא מתלכדות לכדי ביטוי מוזיקלי מעורר מחשבה על הקשר בין יוצר ליצירה.
פאול בן-חיים | פסטורלה עם וריאציות
פאול בן-חיים נמלט מגרמניה הנאצית והגיע לתל אביב ב-1933. במשך שנים הוא חיפש ופיתח את הקול האמנותי הייחודי שלו. התוצאה היא שילוב מרתק בין המסורת הגרמנית-רומנטית שספג בילדותו לבין הצליל הים-תיכוני שגילה כאן בארץ, בין היתר בעבודה משותפת עם אמנים מרקעים תרבותיים שונים.
ה"פסטורלה עם וריאציות", הכתובה לתזמורת מיתרים ולקלרינט סולו, שיבוצע על ידי הקלרניתן שלנו רון זלקה, היא פרי החיפוש הזה. מיזוג בין עולמות, צבעים וסגנונות, שבמידה רבה משקף את התהוותה של המוזיקה הישראלית האמנותית של אמצע המאה העשרים.
ארנסט בלוך | שלמה
ארנסט בלוך כותב דיוקן מסוג אחר לגמרי. "שלמה" שלו הוא ביטוי מוזיקלי לאחת הדמויות התנ"כיות האפיות ביותר במסורת היהודית, וכאן הוא מדבר דרך הצליל הכהה והחם של הצ'לו.
למרות המקור המקראי, בלוך לא ניגש לכתיבה הזו כאתנוגרף שמצטט מקורות "אותנטיים". הוא כתב פעם שהמוזיקה הזו נולדה מ"קול פנימי, עמוק, דוחק, נלהב… שנדמה שהגיע מרחוק, הרבה מעבר לי עצמי, הרבה מעבר להוריי".
שלמה לא מתואר מבחוץ. הוא נמצא כבר בתוך בלוך עצמו, בירושה רגשית עתיקה שהוא הקשיב לה ונתן לה ביטוי חדש. הצ'לו נושא את כל הטווח הרגשי הזה, מהתהילה והאצילות של המלך ועד לצד החשוף, האנושי והפיוטי שלו.
ריכרד שטראוס | חיי גיבור
גם ריכרד שטראוס כותב את עצמו ביצירה "חיי גיבור", שהיא דיוקן עצמי מוזיקלי גלוי. בשישה חלקים מוזיקליים הוא מתאר את חייו כגיבור: את יריביו, וכאדם בעל חוש הומור מפותח הוא אפילו קורץ למבקרי המוזיקה שקרעו אותו לגזרים על גבי העיתונים; את אשתו פאולין, המיוצגת בסולו הכינור המפורסם, הפלרטטני וההפכפך; את הקרבות שלו; את ההתפייסות שלו; ולבסוף את פרישתו מן העולם אל חיק המשפחה.
שטראוס תכנן ש"חיי גיבור" תבוצע לצד "דון קיחוטה" הסאטירית שלו. זו כנראה הייתה הדרך שלו לסמן לקהל שלא ייקח אותו יותר מדי ברצינות.
חזרה לראש העמוד
