סוזנה מלקי מנצחת על רחמנינוב ושומאן
פרנצ'סקו פיימונטזי, פסנתרן
התוכנית
-
01
רחמנינוב
קונצ'רטו לפסנתר מס' 3
-
הפסקה -
02
שומאן
סימפוניה מס' 3 ("ריינית")
על המופע
התוכנית הזו מפגישה בין שתי יצירות רומנטיות שמבטאות רגש גולמי ומסעיר, תחת שרביטה של סוזנה מלקי, שמצאת כרגע בצמרת הניצוח העולמית בזכות אוצרות מוזיקלית מקורית וסגנון ניצוח ייחודי.
הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של רחמנינוב הפך עם השנים למעין "מבחן אש" לפסנתרנים – קונצ'רטו וירטואוזי ותובעני בצורה בלתי רגילה (הוא אפילו מככב בסרט המפורסם "ניצוצות" בו הפסנתרן מאבד את ההכרה מרוב מאמץ תוך כדי נגינת הקונצ'רטו). אבל מאחורי האתגר הטכני הניכר שמאפיין אותו, ניבט רגש גולמי בוער שפוגש צורך בשליטה קפדנית – מאבק בין חשיפה וכוח. הפסנתר נדמה כמי שנאבק להשמיע את קולו מול התזמורת, ולעיתים מוצא בה – ויחד איתה – את קולו הפנימי האותנטי. יבצע את הקונצ'רטו הפסנתרן השוויצרי פרנצ'סקו פיימונטזי, שזוכה להצלחה בינלאומית בזכות נגינתו העדינה ומלאת הניואנסים, שיש בה שילוב נדיר של עצמה ופיוט.
לצד הקונצ'רטו ניצבת הסימפוניה השלישית של רוברט שומאן, ה"ריינית": יצירה שנכתבה כתגובה של שומאן למעבר שלו לדיסלדורף ב-1850 ולמפגש עם החיים החדשים שלו על גדות נהר הריין. בתחילה נדמה היה כי השינוי מיטיב עמו – דיסלדורף היתה עיר תעשייתית משגשגת, ושומאן קיבל בה תפקיד חדש כמנהל מוסיקלי – לרגע נפתח עבור שומאן חלון לחיים אחרים. הסימפוניה, שנכתבה בחמשת שבועות נדירים של בהירות, מבקשת ללכוד את תחושת האפשרות הזו: תנועה, נשימה, אופק. אבל בין השורות נשמע גם מה שממתין מעבר לפינה. המהלך הפנימי של היצירה – בין פתיחת ההתרוממות, דרך רגעי הנוף הרגועים, ועד הפרק הרביעי שהשראתו בקתדרלת קלן ונשמע כטקס דמיוני – רומז על מתח שאינו ניתן ליישוב, מתח שאפיין את שומאן ואת עולמו הפנימי המעורער. שומאן יישבר כמה שנים לאחר מכן; ה"ריינית" נשארת כעדות למה שהרגיש לפני הסדק.
שתי יצירות סוחפות ויפהפיות, שמציעות כל אחת בדרכה מפגש עם סף: בין כח ושבריריות, התרוממות ושבר.
חזרה לראש העמוד
