דבוז'ק: מן העולם החדש
ג'ושוע ויילרשטיין מנצח | סטיבן איסרליס צ'לן
התוכנית
-
01
שוסטקוביץ'
סוויטה מתוך המוזיקה לסרט "המלט"
-
02
קבלבסקי
קונצ'רטו לצ'לו מס' 2
-
הפסקה -
03
דבוז'ק
סימפוניה מס' 9 ("מן העולם החדש")
על המופע
את המוזיקה ל"המלט" כתב שוסטקוביץ׳ עבור אחת ההפקות הכי יוצאות דופן בהיסטוריה של התיאטרון הסובייטי – הבמאי ניקולאי אסימוב רצה להציג את הטרגדיה הקלאסית של שייקספיר דרך מין מראה מעוותת: המלט גרוטסקי, אופליה פרובוקטיבית, והעולם כולו מתהפך על הראש. שוסטקוביץ׳ לקח את החזון הדרמטורגי של אסימוב והגיב עם פרטיטורה מלאת מעוף וחסרת מנוחה, מפרפרת בין קברט וטרגדיה, לעג פרוע ויושרה אמנותית. המוזיקה כל הזמן קוראת תיגר על המשמעות שלה עצמה, ומותירה את המאזין על הקו המתעתע שבין צחוק וזעזוע.
גם קבלבסקי מותח את הגבולות בקונצ׳רטו מס׳ 2 שלו לצ׳לו, יצירה ששוברת את מוסכמות הצורה המוזיקלית וצוללת אל תוך עולם מוזיקלי יצרי, חשוף ומערער. קבלבסקי בונה את הקונצ׳רטו כמו מסע פסיכולוגי עמוק שנע בין מצבי תודעה – המוזיקה חסרת מנוחה, מקוטעת, ואינטימית באופן בלתי מתפשר. זו אחת היצירות האישיות ביותר של קבלבסקי, שמשקפת את החופש היצירתי האדיר שלו, שבדרכו הייחודית הביס את המשטור הסובייטי לו היה נתון. הצ׳לו מקבל כאן תפקיד כמעט אנושי – מלא הבעה, שירתי ואינטנסיבי – הוא קול של חיפוש שלעיתים מתקיים בהססנות וכאב, ולעיתים בדבקות בלתי מתפשרת וכוח חיים מתפרץ.
ובסוף הקונצרט, סימפוניית "מן העולם החדש" של דבוז׳ק, שהיא אולי הסימפוניה הכי מצוטטת, הכי אהובה, הכי מיתולוגית שלו. מעבר למלודיות המוכרות והפאר הסימפוני, כדאי לזכור שמאחורי היצירה האירונית הזו יש כאן מלחין במסע של חיפוש, שמנסה להאזין ולפרש מקום חדש בזמן שהוא ממציא את עצמו. דבוז׳ק הגיע לאמריקה פתוח לקבל את כל מה שיש לה להציע לו, והוא ספג אינסוף מסורות מוזיקליות, שיחד יצרו נוף מוזיקלי צבעוני ומרגש עבורו. אבל הוא לעולם לא זנח את המולדת שלו צ׳כיה, ואת המסורת המוזיקלית הייחודית שלה, שנמצאת ברקע כל היצירות שכתב גם באמריקה. התוצאה היא מוזיקה שיש בה געגוע לצד סקרנות, חיבור לאדמה ולמסורת, לצד גילוי מתמיד.
היא נשארת באוזן ובלב הרבה אחרי שהיא נגמרת.
חזרה לראש העמוד
