"כוכבי הלכת" עם וסילי פטרנקו
הקרנת וידאו-ארט על מסך ענק
הקרנת וידאו-ארט על מסך ענק
19:00 |
יום ג׳
תל אביב
כשעתיים כולל הפסקה (אינטרמצו שעה וחצי ללא הפסקה)
היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"אאולם הקונצרטים ע"ש לאוי
כשעתיים כולל הפסקה (אינטרמצו שעה וחצי ללא הפסקה)
ש"ח 210-610
ש"ח 210-610
כשעתיים כולל הפסקה (אינטרמצו שעה וחצי ללא הפסקה)
19:00 |
יום ד׳
תל אביב
כשעתיים כולל הפסקה (אינטרמצו שעה וחצי ללא הפסקה)
היכל התרבות ע"ש צ'רלס ברונפמן, ת"אאולם הקונצרטים ע"ש לאוי
כשעתיים כולל הפסקה (אינטרמצו שעה וחצי ללא הפסקה)
ש"ח 210-610
ש"ח 210-610
כשעתיים כולל הפסקה (אינטרמצו שעה וחצי ללא הפסקה)
טריניטי, מתוך סימפוניית "דוקטור אטומיק" (יצירה זו לא תבוצע בקונצרט אינטרמצו)
סוויטת "מלחמת הכוכבים" (יצירה זו לא תבוצע בקונצרט אינטרמצו)
כוכבי הלכת
לתכניית הקונצרט לחצו כאן
לתכנייה מונגשת לחצו כאן
לתכנייה מונגשת לקונצרט אינטרמצו לחצו כאן
מה האדם מרגיש מול הגודל הבלתי נתפס של היקום? ואיך זה נשמע במוזיקה? הקונצרט הזה מנסה לענות על השאלה הזו, וזה הולך להיות כיף.
ג'ון אדמס כתב את הסימפוניה "דוקטור אטומיק" כתיאור של הרגע בו הופצצה פצצת האטום הראשונה בניו מקסיקו, שנת 1945. זו לא מוזיקה לסרט מלחמה, אלא אורטוריה על בני אדם שיצרו משהו הרסני שהם כבר לא יכלו לשלוט בו. שיגעון הגדלות שמשתף מבין צלילה של דוקטור אטומיק, עומד בניגוד ציני כמעט לתחושת הקטנות של האדם מול היקום, תחושה שמקבלת ביטוי מוזיקלי בשתי היצירות הנוספות שיבוצעו בקונצרט.
ג'ון וויליאמס כתב את המוזיקה לסרט "מלחמת הכוכבים" ב-1977 ועיבד אותה גם כסוויטה לתזמורת סימפונית. הסרט התפוצץ והפך לקאלט, והמוזיקה שלו לא עזבה את התרבות הפופולרית מאז ועד היום. אבל כשמאזינים לה באולם קונצרטים, עם תזמורת מלאה, מתברר שיש שם הרבה יותר מפתיחה מוכרת של תרועת חצוצרה- יש שם ארכיטקטורה מוזיקלית אמיתית, צבעים תזמורתיים עמוקים, וסיפור מרגש על פרק אנושי חדש.
שיא הקונצרט יגיע עם "כוכבי הלכת" של הולסט – שבעה פרקים, שבעה כוכבים, שבעה מבעים שונים לחלוטין – ממאדים הלוחמני ועד נפטון המסתורי, שנגמר בקולות מקהלה נעלמים לתוך הדממה, לתוך האינסוף.
הולסט כתב את היצירה ב-1914, לפני שהוא, או מישהו אחר, ראה צילום אמיתי של החלל. הולסט לא ניסה לתאר משהו בצלילים, אלא לדמיין אותו. וסילי פטרנקו ינצח על הביצוע המיוחד הזה, עם המקהלה הישראלית על שם גארי ברתיני והקרנת וידאו-ארט של יערה ניראל על מסך ענק.