ג'ושוע בל הוא אחד הכנרים הנודעים ביותר של ימינו והוא זוקף לזכותו קריירה בת למעלה משלושים שנה כסולן, כנגן מוזיקה קאמרית, כאמן הקלטות וכמנצח. הוא הופיע עם התזמורות החשובות ברחבי העולם כולו והוא מבוקש מאוד כסולן,  ברסיטלים ובקונצרטים קאמריים. מ-2011 הוא מכהן כמנהלה המוזיקלי של תזמורת האקדמיה סנט מרטין, האמן הראשון והאמריקני הראשון המכהן בתפקיד זה מאז יסד סר נביל מרינר את התזמורת ב-1958. תחומי העניין הרבגוניים שלו משתרעים מביצועים של נכסי צאן הברזל של הרפרטואר לכינור ועד הקלטתן של יצירות שהוזמנו במיוחד, בהן הקונצ'רטו לכינור מאת ניקולס מו, הקלטה שזיכתה אותו בפרס גראמי. הוא גם ניגן ביצועי בכורה של יצירות מאת ג'ון קוריליאנו, אדגר מאייר, ג'יי גרינברג ובהזד רנג'ברן וממשיך לחקור את גבולות הרפרטואר והכלי. הוא דוגל בדרכים חדשניות להעמקת ההשפעה החברתית והתרבותית של מוזיקה קלאסית ומשתף פעולה עם אמנים ואירגונים שונים מתחומים רבים ומגוונים. בין היתר הופיע עם רנה פלמינג, צ'יק קוריאה, רג'ינה ספקטור, וינטון מרסליס, כריס בוטי, אנושקה שנקר, פרנקי מורנו, ג'וש גרובן וסטינג, כשהוא שם דגש על מוזיקה כגורם מכריע בשיח הבין-תרבותי. הוא חובב נלהב של מוזיקה לסרטים והיה הסולן בפסקולים רבים, בהם "הכינור האדום" (1998), "גברות בלוונדר" (2004) ו"התנגדות" (2008). ג'ושוע בל הקליט למעלה מ-40 אלבומים, שזיכוהו בפרסי גראמי, מרקורי, גרמופון ואקו קלאסיק. הוא מחזיק בדעה כי המוזיקה היא אמצעי חינוכי חיוני ופועל במסירות למען מטרות חינוכיות, במיוחד עבור הקרן "חינוך באמצעות מוזיקה" ו"תפנית אמנויות", המספקות כלי נגינה ולימודי אמנויות לילדים שידם אינה משגת לחוות מוזיקה קלאסית. הוא ממשיך לטפח כישרונות צעירים כדור העתיד של שגרירי המוזיקה הקאלסית ומכהן כמרצה בכיר בבית הספר למוזיקה ע"ש ג'ייקובס באוניברסיטת אינדיאנה, שם למד בעצמו. הוא נולד בבלומינגטון, החל לנגן בכינור בהיותו בן ארבע ובגיל 12 החל ללמוד אצל ג'וזף גינגולד. הופעת הבכורה שלו כסולן התקיימה בהיותו בן 14, עם תזמורת פילדלפיה תחת שרביטו של ריקרדו מוּטי, ובגיל 17 הופיע לראשונה בקרנגי הול עם תזמורת סנט לואיס. בגיל 18 חתם על חוזה ההקלטות הראשון שלו וזכה במענק קריירה ע"ש אייברי פישר. בשנים הבאות זכה בתואר נגן השנה מטעם המגזין מיוזיקל אמריקה (2010), בתואר מנהיג עולמי צעיר מטעם הפורום  הכלכלי העולמי (2007), היה מועמד לחמישה פרסי גראמי וזכה בפרס אייברי פישר (2007). כמו כן זכה בבפרס האמנויות מטעם מושל אינדיאנה (2003) ובפרס הבוגר המצטיין של בית הספר למוזיקה ע"ש ג'ייקובס (1991). ב-2000 זכה בתואר "אגדה חיה של אינדיאנה" ונבחר כאחד מ-50 האנשים היפים של פיפל מגזין. ג'ושוע בל ניגן בפני שלושה מנשיאי ארה"ב, לרבות ברק אובמה, והיה חבר במשלחת התרבותית הראשונה לקובה מטעם הועדה לאמנויות ומדעי הרוח של הנשיא אובמה. הוא מנגן בכינור מבית היוצר של סטרדיבריוס, שנבנה ב-1713 והיה שייך לברוניסלב הוברמן, ומשתמש בקשת צרפתית משלהי המאה ה-18 מבית היוצר של פרנסואה טוּרט.

גיל שחם, שזכה בתואר "נגן השנה" (2012) מטעם מיוזיקל אמריקה, מבוקש בכל רחבי העולם להופעות כסולן עם תזמורות מובילות ומנצחים נודעים וכן ברסיטלים ועם הרכבים קאמריים על במות חשובות ובפסטיבלים היוקרתיים ביותר.

הוא ממשיך להופיע במסגרת הפרויקט שיזם "קונצ´רטות לכינור משנות השלושים", המדגיש יצירות מופת שנכתבו בידי מלחינים חשובים בשנות השלושים של המאה העשרים. הוא הופיע בין היתר עם התזמורת הפילהרמונית של וינה, הפילהרמונית של ברלין, הפילהרמונית של ניו יורק, הסימפונית של שיקגו, הפילהרמונית של לוס אנג´לס, תזמורת פריס, הסימפונית של לונדון והתזמורת הפילהרמונית הישראלית. מלבד הופעותיו הרבות כסולן עם תזמורות, הוא מופיע תדיר ברסיטלים ועם הרכבים קאמריים, לעתים מזומנות עם אחותו, הפסנתרנית אורלי שחם.

הקלטותיו הרבות זיכוהו בפרסים יוקרתיים, ביניהם פרסי גראמי רבים, גראן פרי דו דיסק, דיאפזון הזהב ופרס גרמופון. הוא ניגן ביצועי בכורה של יצירות פרי עטם של מלחינים בני זמננו, בהם ויליאם בולקום, דייויד ברוס, ג´וליאן מילון, ברייט שנג ואבנר דורמן.

גיל שחם נולד באילינוי שבארה"ב ב-1971 והגיע לישראל בהיותו בן שנתיים. הוא החל את לימודי הנגינה בגיל שבע אצל שמואל ברנשטיין וזכה מדי שנה במלגות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל. ב-1981, בעודו לומד אצל חיים טאוב, הופיע לראשונה עם התזמורת הסימפונית ירושלים והתזמורת הפילהרמונית הישראלית. באותה שנה החל ללמוד אצל דורותי דיליי ויינס אלרמן באספן וב-1982 זכה במלגה ללימודים בג´וליארד, שם השתלם אצל הגב´ דיליי והיוֹ קנג. כמו כן למד באוניברסיטת קולומביה. ב-1990 קיבל מענק קריירה מטעם קרן אייברי פישר וב-2008 זכה בפרס אייברי פישר היוקרתי. הוא מנגן בסטרדיבריוס שנבנה ב-1699 וקרוי על שמה של הרוזנת פוליניאק.

<strong>נגן ראשי</strong>

איליה קונובלוב נולד ב-1977 בנובוסיבירסק, ברית המועצות לשעבר, למשפחה מוסיקלית. בגיל 7 החל את לימודי המוסיקה אצל פרופ' זחר ברון ולאחר מכן אצל פרופ' אלקסיי גווזדב בנובוסיבירסק. באותה תקופה זכה בפרס בתחרות הרוסית הכלל-ארצית לכינור. בהמשך למד אצל פרופ' דורה שוורצברג באקדמיה למוסיקה בוינה.

הוא הופיע ברחבי רוסיה ואירופה, באינדונזיה, בקוריאה וביפן, עם תזמורות ידועות, ביניהן "הוירטואוזים של מוסקבה", התזמורת הקאמרית של רדיו הולנד, הסינפונייטה הישראלית באר-שבע, התזמורת הסימפונית של סנט פטרבורג, התזמורת הסימפונית של מוסקבה, תזמורת ציריך, התזמורת הסימפונית האמריקנית-רוסית והתזמורת הפילהרמונית הישראלית, תחת שרביטם של מנצחים כגון ולדימיר ספיבקוב, היו וולף, זובין מהטה ויואל לוי.

הוא הופיע בהרכבים קאמריים עם טובי המבצעים, ביניהם יורי סמירנוב, יורי בשמט, יורי גנדלסמן, קיוטו טקזווה, גאי בראונשטיין, דורה שוורצברג, סטיבן איסרליס, מט חיימוביץ' ועוד. הופעותיו בפסטיבלים יוקרתיים כוללות את "פסטיבל לאמנים צעירים" בדאבוס, שוויץ, "שוברטיאדות" בגרמניה, פסטיבל למוסיקה בחיפה ופסטיבל "דרייקלנג" בגרמניה.

מר קונובלוב הקליט שני תקליטורים עבור חברת מלודיה ברוסיה ואת הקונצ'רטו לכינור מאת ברהמס עם הפילהרמונית של נובוסיבירסק בניצוחו של ארנולד כץ. משנת 1997 הוא משמש ככנר ראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.